ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
כעבור עשר שנים נתקל אותו תלמיד ישיבה ברחוב במקרה בראש הישיבה שלו לשעבר. התלמיד היה עכשיו מגולח למשעי ולבוש בבגדים הכי מודרניים ואופנתיים של התקופה. למרות זאת, זיהה המורה הזקן את תלמידו לשעבר ופתח אתו בשיחה.
הוא שאל אותו בתמימות "הואיל ואינני איש העולם הגדול, וברור שאתה כן, האם תואיל לענות על כמה שאלות שיש לי על החברה שבחוץ? האם רוב האנשים שמחים או מדוכאים? האם רוב האנשים שמחים בחלקם או שהם רואים את עצמם כעניים? האם רוב האנשים בריאים בנפשם או שרויים בחרדה ולעתים בטירוף דעת כמעט? ולבסוף, האם רוב אנשים בריאים או שהם לוקים במחלות וסובלים ממכאובים או מבעיות גופניות כאלה או אחרות?"
התלמיד נרתע מהשאלות האלה אך השיב בצייתנות, "אדוני, אני חייב להודות על האמת. רוב האנשים אינם מאושרים, הם לא חושבים שהם עשירים, ולא משנה כמה כסף יש להם, ולהרבה פסיכולוגים יש מרפאות משגשגות, מפני שאנשים רבים בעולם לוקים בבעיות נפשיות ואפילו במידה מסוימת של שיגעון, והאנשים שחולים ומתייסרים מכאב ומחרדה עולים במספרם עשרת מונים על האנשים הבריאים בגופם ובנפשם."
על הדברים האלה העיר המורה, "בשביל עולם כל כך עצוב, מדוכא, חולה ועני גילחת את זקנך?"
בכל יום בתפילה אנחנו אומרים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה". היהדות לא שוללת את העולם שבחוץ. היהדות היא דת מעשית שמתמודדת עם החיים כפי שהם ולא באה אל מאמיניה בתביעות לא ריאליות.
לכן גם אם העולם שבחוץ הוא עולם של עוני, מתח נפשי, כאב גופני, סבל ותסכול בלתי פוסק, זה העולם שבו אנחנו חיים. אסור לנו להסתגר ולהפוך לנזירים. אך כפי שציינתי לא פעם במאמרים האלה, היהדות היא תמיד דת של איזון ואיזון כאן איננו רשות לגלח את הזקן, כביכול, בגלל הלחצים שהעולם שבחוץ לוחץ עלינו או בגלל הרצון שלנו להסתגל לאמות המידה שהוא קבע או לתקינות הפוליטית המקובלת בו.
כמו למאות מיליוני, אם לא מיליארדי, אנשים בעולם, יש לי טלפון נייד. נדיר שאני משתמש בו ורוב הזמן הוא כבוי. אני משאיר אותו כבוי בכוונה תחילה, מפני שאני עדיין מעריך שיחה בין בני אדם פנים אל פנים. כל הנכדים שלי שולחים לי מסרונים - הם לא יודעים לכתוב נכון, ולא פעם נדמה שהם אובדי עצות כשהם צריכים לתקשר עם בן אדם אחר באופן אישי, פנים אל פנים.
העולם שבחוץ מספר לי שאני מיושן, שריד של תקופה שחלפה זה מכבר. אולי, אך אני לא מוכן "לגלח את זקני" בנושא הזה. הטלפון מייצג בעיניי עולם טכנולוגי מתקדם מאוד שהוא במהותו עצוב, עני, מנותק, ובמקרים רבים מאוד, לוקה בחוסר תפקוד קשה.
אוקראינה, סוריה, לבנון, מצרים, לוב, עירק, אפגניסטן, פקיסטן, קונגו, זימבבואה, בוסניה, צפון קוריאה ועוד רשימה ארוכה של מדינות בעולם אינן ארצות שנעים להיות בהן היום. למעשה, אזורים גדולים בעולם על מיליארדי התושבים שלהם אפופים עצבות, אלימות, עוול ומוות.
אם אין לאדם עקרונות ואמונות שנמצאים מעל האירועים וההתרחשויות שקורות עכשיו בעולם שבחוץ, הוא נדון לתחושה מתמדת של דיכאון, מתח ותסכול עצום. התורה נתנה לנו סדרה של עקרונות ואמונות כדי שנוכל לחיות גם בעולם קשה ולא נוח בתחושת סיפוק והישגיות.
התורה הבטיחה לנו חיי נצח וזיכרון אינסופי. התורה מתמודדת עם רבבות הפרטים של חיי היומיום וטווה אותם יחד למארג של ערכים בעלי משמעות ונותנים לנו תחושת סיפוק. את העצבות של העולם שבחוץ אפשר להמתיק מעט על ידי שלווה פנימית ותחושה של הישגיות. תפילה, לימוד, צדקה, מחשבות טובות והתנהגות טובה - כולם שותפים לבניית העולם הפנימי של האדם שמאפשר לו להתמודד בהצלחה עם העולם החיצוני הקשה והעצוב כל כך. זה לקח חשוב שעלינו לזכור בכל יום ולא להתעלם ממנו לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
