ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
מערכת היחסים של ר' דוד עם כל יצור חי היא מן המאלפות. רחמנותו של ר' דוד כלפי כל חי הגיעה עד כדי התמסרות אפילו לבעלי חיים, שנבעה מתוך הקשבה אמיתית לצרכיה של כל בריה ובריה. נראה כי מעבר להקשבה זו, שיסודה בפסוק "ורחמיו על כל מעשיו", יש בסיפור שלנו מסר עמוק עוד יותר.
זמן ההתרחשות של הסיפור שלנו הוא בערב שבת. ערב שבת מסמל עבור כל יהודי זמן של הכנות, התקדשות והיטהרות לקראת שבת המלכה. כולנו מכירים את היצר הרע הפוקד את בתינו דווקא בשעות אלו של תכונה לקראת השבת. דווקא בשעות אלו מתרחשים כל הקלקולים, ההפרעות והתקלות, המשבשים את מהלך ההכנות לקראת השבת. דווקא בשעה שאנו צועדים לקראת הקודש, באים עלינו כל המפריעים הגשמיים לעכב בעדנו את המהלך שבו אנו כה רוצים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
11 - להסתכל פנימה באמת
12 - הסוס נגד השבת
13 - חינה של ירושלים
טען עוד
כאן בוחר הסוס לעמוד מלכת, כמו אומר לנו כי דרך זו, דרך של התקדשות והטהרות, אינה דרכו. בסופו של דבר הוא סוס, ומה לסוס בקדושת השבת? עולם החומר הוא מגושם ומחוספס, ומה לו ולקדושת השבת? הוא בוחר לעמוד מלכת, הוא חש תחושה של חוסר שותפות בכל התהליך של השבת. לפנינו התנגשות קלאסית בין עולם הרוח ומגמותיו לבין עולם החומר ומגמותיו.
מה עושים לעולם החומר, מה עושים לכל הנטיות החומריות כשהן מעכבות את התפתחותנו הרוחנית? הגישה שהעגלון בוחר בה היא להכות את הסוס. ההכאה היא הדרך היחידה שבה חושב העגלון שיוכל לתפעל את עולם החומר ולכפות אותו להשתתף במגמתו של עולם הרוח. כאילו בדרך של התנגשות חזיתית יוכל האדם להביא לידי השלמה של הנטיות החומריות עם עולם הרוח.
תירוץ מצוי בפיו של העגלון: החמה תשקע והשבת תיכנס, והשניים עלולים לחלל שבת. המציאות שנוצרת היא מציאות של התנגשות בין העולמות. השבת מעמידה את הדברים במצב של ברירה: להכות בעולם החומר או לוותר על הנטיות הרוחניות, המסומלות בחילול השבת.
ר' דוד אינו משלים עם המגמה הזו. הוא מסביר לעגלון כי הלחץ המופעל על השניים בגלל השמש הממהרת לשקוע הוא אכן לחץ שיש להתחשב בו. יש צורך לקחת בחשבון את הצרכים הרוחניים של האדם, ולא לוותר עליהם בשל מניעות חומריות.
ההבדל בין גישתו של ר' דוד לזו של העגלון היא הדרך שבה הם בוחרים להשלים בין הסוס לבין השבת. במקום להכות את הסוס, הוא מצווה על העגלון להתפייס עמו. היחס אל עולם החומר צריך להיות יחס של פיוס. עולם החומר אינו עומד בסתירה לעולם הרוח; הוא נועד לשרת אותו. הבעיה היא כשבני האדם מציירים את העולמות כסותרים וכמתנגשים זה עם זה.
אז אכן מתרחשת מלחמה, הסוס נעצר והשבת עלולה להתחלל. עולם הרוח עלול להיפגע. פיוס עם הסוס משמעו הבנה כי אכן ישנם צריכים גשמיים לכל אדם. יש צורך להיות מודע לצרכים אלו ולתת להם מקום בתוך עולם הרוח, תוך כדי רתימתם למרכבת השבת.
אם לא יתפייס האדם עם הסוס, עתיד הוא לעמוד לפני בית דין של מעלה ולהיתבע על-ידי הסוס לדין תורה. עולם החומר הינו יצירה של בורא עולם. תפקיד יש לו בכל מערך ההתכוננות לקראת הקדושה. תובע הוא את עלבונו, רוצה שישתמשו בו לקדושה. הוא רוצה להיות חלק מהתהליך. אדם המוציא את עולם החומר מתוך מעגל ההתייחסות המקודשת עתיד לתת על כך את הדין. ומה יענה כשיעמוד מול הסוס ולא ידע להשיב, מדוע לא רתם אותו למרכבת השבת?
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
