ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. במקור הראשון אנו רואים גמרא במסכת בבא בתרא המביאה מחלוקת בין רבא לרב דימי האם מותר לפטר מורה כאשר מגיע אחד יותר טוב ממנו. לפי רבא אסור ולפי רב דימי מותר ואף צריך.
2. במקור השני, רש"י מסביר את עומק הסברא של כל אחד מהאמוראים: רבא: השני יתגאה בעקבות המינוי ולא ישקיע בעבודה, כי הוא לא יפחד שיפטרו אותו. רב דימי: השני דווקא כן ישקיע כי ידאג מקנאת חבירו שינסה "ללכלך" עליו לאנשי העיר. ניתן ללמוד מכאן שהמחלוקת שלהם היא האם השני ישקיע או לא, אבל שניהם מסכימים שבאופן עקרוני ניתן לפטר את הראשון.
3. במקור השלישי רואים אנו שגם רבא, שבמקרה הקודם התנגד לפיטורים, כאשר מגיע מורה טוב יותר, אם המורה שלפנינו לא עושה את מלאכתו נאמנה הוא סובר שניתן לפטרו גם ללא התראה.
4. הגמרא במקור שלוש אומרת בשם רבא שניתן לפטר מורה כי זה "הפסד שאי אפשר להחזיר". על השאלה מהו בדיוק ההפסד יש 2 פירושים רש"י ותוס', התוספות מובא במקור ארבע: רש"י: מה שהמלמד לימד בטעות וניכנס לראש של התלמיד כבר אי אפשר להוציא. תוס' : את אותה השעה שבה הוא לימד טעויות אי אפשר להחזיר.
5. במקור החמישי אנו רואים פסיקת השולחן ערוך במחלוקת הראשונה, במקור השישי את פסיקת הרמב"ם במחלוקת השניה שפוסק שכאשר יש הפסד לרבים- מותר לפטר.
6. נסיים עם סיפור מהגמרא שממחיש את האחריות הלא פשוטה שיש על המורים, (מקור שביעי).
7. הסיפור ממחיש לנו עד כמה טעות קטנה של מלמד תינוקות, במקום לקרוא "זֶכֵר" בסגול וצירה הוא קרא "זָכָר" בקמץ גרמה לטעות עצומה של מצביא בישראל. וכן כיצד דוד התייחס ברצינות לאחריותו של אותו מלמד תינוקות בין אם הרגו או לא.
נסכם בהערה: "למרות שכל מה שראינו כאן זה דווקא לגבי למוד תורה, עם חשיבותו היחודית, אבל העיקרון נכון לגבי כמעט כל שאר המקצועות. ובוודאי נכונה סברת התוס' שאותו פרק זמן שהמורה לימד טעות, כבר אין להשיב.
מקורות:
1. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א
ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה - לא מסלקינן ליה, דלמא אתי לאיתרשולי. רב דימי מנהרדעא אמר: כ"ש דגריס טפי, קנאת סופרים תרבה חכמה.
2. רש"י מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א
דילמא אתי לאיתרשולי - יתפאר בלבו שאין כמותו ויתרשל מן התינוקות ולא יירא שמא יסלקוהו.
כל שכן - כשחשבנוהו יתן לב להיות למד יפה שדואג מקנאת חבירו שסלקוהו מפניו שיביישנו בבני העיר.
3. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד ב
ואמר רבא: מקרי ינוקא, שתלא, טבחא, ואומנא, וסופר מתא - כולן כמותרין ועומדין נינהו. כללא דמילתא: כל פסידא דלא הדר - מותרה ועומד הוא.
4. תוספות מסכת בבא בתרא דף כא עמוד ב
מקרי דרדקי - פי' בקונטרס בהמקבל (ב"מ דף קט. ושם) דהוי פסידא דלא הדרא משום דשבשתא כיון דעל על וקשה לר"י דהא רבא גופיה אית ליה לעיל דשבשתא ממילא נפקא ואומר ר"י דהוה פסידא דלא הדר דאותה שעה שמלמד להם טעות הם מתבטלים ואותה שעה אין יכולין להחזיר לעולם.
5. שולחן ערוך יורה דעה סימן רמה סעיף יח
אם יש כאן מלמד שמלמד לתינוקות, ובא אחר טוב ממנו, מסלקין הראשון מפני השני.
שו"ע פוסק כמו רב דימי במחלוקת הראשונה .
6. רמב"ם הלכות שכירות פרק י הלכה ז
הנוטע אילנות לבני המדינה שהפסיד, וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות, והמקיז דם שחבל, והסופר שטעה בשטרות, ומלמד תינוקות שפשע בתינוקות ולא למד או למד בטעות, וכל כיוצא באלו האומנים שאי אפשר שיחזירו ההפסד שהפסידו, מסלקין אותן בלא התראה שהן כמותרין ועומדין עד שישתדלו במלאכתן הואיל והעמידו אותן הצבור עליהם.
7. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א
כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה: מאי טעמא עבדת הכי? אמר ליה, דכתיב: תמחה את זכר עמלק. אמר ליה: והא אנן זכר קרינן! א"ל: אנא זכר אקריון. אזל שייליה לרביה, אמר ליה: היאך אקריתן? אמר ליה: זכר. שקל ספסירא למיקטליה, אמר ליה: אמאי? א"ל, דכתיב: (ירמיהו מ"ח) ארור עושה מלאכת ה' רמיה. א"ל: שבקיה לההוא גברא דליקום בארור! א"ל, כתיב: (ירמיהו מ"ח) וארור מונע חרבו מדם! איכא דאמרי: קטליה, ואיכא דאמרי: לא קטליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
