ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כן יש להסביר מה היחס בין גמרא זו למה שלכאורה נראה להפך - במה שציינו חז"ל באופן כ"כ מאחד את מעלתם של ישראל במה שהקדימו נעשה לנשמע עד שנדמו בזאת למלאכי השרת. וכמו שמסביר המהר"ל שם שישראל "עיקר עצם שלהם, מה שנבראים עליו, הוא לעובד את ה' יתברך במעשה, והידיעה בפעולה זו נמשך אחר המעשה ..." (תפארת פרק כ"ט), וא"כ לכאורה - המעשה גדול והוא עיקר סגולתם ומעלתם העליונה?
ויש ליישב ולהסביר: שמגמת העולם, גמר המלאכה של מעשה בראשית, מבוטאת יותר מכל בחידוש גבורתו של עולם המעשה - המצות - היכולת לעגן את אוצרות הרוח העליונים בכל פרט של הופעה מציאותית. החיבור הגמור של שמיים וארץ, של חומר ורוח, מופיע דווקא כאשר אידיאלים מרוממים מבוטאים בעולם בשפה גלויה, ואין לך פינה וצד בעולם, גרגר חול או רגב אדמה, מחוסרי נשמה ועילוי. כל זה מונח בנו כשאיפת חיים עצמית, כעין אלוקית - מלאכית, מעל ומעבר להגיון ושכל: הנעשה שהקדמנו לנשמע. וכך מובא הדבר בתיאורו הנפלא של הרב באורות האמונה:
"... משוטט הוא הרוח במרחבים, מתעלה הוא לשחקי טוהר ושואף והומה להתעטרו בכלים רבים והם הם המצוות והדקדוקים המעשיים, המחושבים ומובלטים בבליטתם האומנותית השמיימית - ע"י הליכות עולם, ע"י דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ... מי יוכל להאזין את המָשָק הנעים ... מצות ה' ברה מאירת עיניים ... אור רזי תורה בהתגשמותם המעשית ... ברית עולם אשר לעם העמים ועם עולמים ... שיקוי מלאכי מעלה חדוות אראלי קודש גיבורי כח עושי דברו ..."
למדנו שאין ערוך לשלימות הנשגבה הגנוזה ברעיון העולם המצוותי, המעשי, וממילא גם לכל מצווה ומצווה "שהתמצית המעשית אל הפועל חובקת בנקודתה האחת היותר קטנה, המוני המונים של אידיאלים והגיונות רחבים המכשירים אותה בעולם ובחיים" (אורות התשובה י"ב, ו)
אולם, בכאילו בניגוד לכל הנ"ל, מלמדנו החכם מכל אדם בספר משלי - "כי נר מצווה ותורה אור" - ונעלה מעלת התורה ולימודה לעין ערוך. ויש צורך להעמיק ולהבין יותר: רק באחיזתינו בלימוד התורה אנו מתאחדים עם עצם רצונו יתברך, עם האור האלוקי השמימי המסוגל לבקוע את מעטפת החיים הגשמית, הארצית, המסתירה וחוצצת. התכנית הנפלאה של חיבור שמים וארץ שבעולם המעשה והמצוות, מסוגלת היא להופיע בעולם ולצאת מן הכח אל הפועל, דווקא משום שאצל לומדי התורה הממיתים עצמם באוהלה, היא כבר אמת גמורה, חיים מאירים ואהובים שהקיום המעשי הרי הוא כבר מונח ומקופל בהם כנשמה בגוף, וע"כ גדול תלמוד שדווקא הוא מביא לידי מעשה:
"התורה בעצמה, האידיאל של דעת היהדות ממקורה ברוחניותה ומעשיותה הוא נעלה מעצמיות המעשה המדויק של כל הלכה בפני עצמה ... אלא שהעסק בתורה לשמה מביא התלמודאותו לידי מעשה ומקיים באהבה את כל הפרטים ... שעל ידי טל של תורה הפנימית מרגיש הוא את כח החיים שהולך ומתפשט בכל ההוויות ..." (שמונה קבצים א', תרל"ט)
ומתאימים הדברים אל המתבאר בפרקי ההדרכה המוכרים באורות התורה (י"א, ו):
"שעל ידי עסק התורה מתקפלת כל הנפשיות כולה לאוצר החיים של מקור היושר החי האלוקי שהוא שורש התורה, ועל ידי שהייתם של הענפים במקורם העליון, קונים הם שם את הטבע העליון והקדוש ... ואח"כ בשובם להתפשט בגוף ... הם שבים בשפע רב ... והתוצאות המעשיות מתברכות ומתעדנות"
מובן שאם גדול תלמוד המביא לידי מעשה, ולומדי התורה משמשים לב חי לכל עוסקי המצוות וצרכי ציבור באמונה, ק"ו שכן הוא ביחס לבניין האומה בארצה, "כי לומדי התורה המחזיקים בעץ החיים, הם המרגישים את החיים האמיתיים של כלל האומה ... והם כערך הלב המחייה את הגוף בחיותם הרוחנית השמחה לעד ... נותנים עוז לאומה בכללה לקום ולהתעודד" (עין איה ברכות ט', של"ח).
ובאוצר החיים המתחדש לנו בארצנו בקץ המגולה, מתבאר באורות במקומות רבים, מקרינות התורה ולימודה והעשייה הלאומית הברוכה אלא על אלו, ורוח ישראל השב לארצו בא ונושב ממקורות נשמת האומה, שבה מחוברים יחדיו התלמוד והמעשה, היחיד והאומה, ומתברכים אלו מאלו. ומכינות מערכות אלו אותנו לקראת הופעת משיח צדקנו, משיח בן דוד, שדוד המלך - כל אישיותו בנויה כהופעת התורה בתוככי תיקון עולם המעשה, מתפשט ומאיר באחדות אחת. וע"כ רק בזכותו התאפשרה הכנסת ארון ה' - מעוז התורה - "נושא האורה האלוקית" אל משכנו בקודש הקדשים שבמקדש בזמן שלמה בהבטחת נצח השפעתה של תורה והעלאת החים בעילוי גמור. "כ"ד רננות אמר שלמה ולא נענה, כיוון שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך, מיד נענה" (עיין עין איה שם). ואולי גם משום כך זוכים אנו לקריאתה של מגילת רות - יחוסו של דוד המלך בחג השבועות.
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אורות התורה – הרב אליהו ברין גדלות שלמות התורה, ענוות הלומדים
אורות התורה פרק י"א, סעיף ג'-ה' (שיעור 20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
