ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
(השאלה, אם מעמד זה קדם למעמד ההתגלות בסנה או שהוא מאוחר לו נדונה בעבר בדברינו לפרשת שמות תשס"ה).
במסגרת מעמד זה משתמשת התורה בביטוי מיוחד:
"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְקֹוָק" (שמות ו' ח).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים קושרים את נשיאת היד למשמעות של שבועה. וז"ל הפסיקתא זוטרתא: "אין יד אלא שבועה" (שמות פרשת בשלח פרק יז), ובעקבותיה גם רש"י, אבן עזרא ורמב"ן.
ר' חיים פלטיאל [תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנברג] מוסיף לשבועה את עניין תקיעת הכף: "ולכך בני אדם שנותנים תקיעת כף של ימין אין לו התרה דנשבעין בתורה דה' אצבעות שביד כנגד ה' חומשי תורה וה' אצבעות של זה וה' אצבעות של חבירו הוא נגד י' דברות". לפי הדגשתו, דבר שנעשה בתקיעת כף, אי אפשר לחזור ממנו ואין לו התרה.
ביטוי מיוחד זה, "נָשָׂאתִי אֶת יָדִי", מופיע בתנ"ך כולו תמיד בהקשר להבטחה לעם ישראל - צאצאי אברהם יצחק ויעקב, על ארץ ישראל. לעתים בצורה חיובית כמו בפרשתנו או בנבואות הנחמה של סוף ספר יחזקאל:
"לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי ....וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (ל"ו ז-ח)
"וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם" ( מ"ז יד).
לעתים, ביטוי זה מופיע בצורה שלילית, כמו למשל בענין חטא המרגלים:
"בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי: אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (במדבר י"ד כט-ל)
או בנבואות הפורענות והתוכחה של יחזקאל:
"גַּם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹת אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת" (כ' כג).
גם בתהילים נוקט המשורר ברוח קדשו, באותה לשון בהקשר של חטא המרגלים:
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ... וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר" (ק"ו כד-כו).
ננסה להסביר, מדוע? יתכן מאוד ויש בכך מסר מאוד חשוב!
הקב"ה הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל. הבטחה זו, גובתה בשבועה שחיזקה מאוד את הזיקה בין עם ישראל וארצו ונתנה לה עומק אין סופי מצד אחד, וקשר עליון מצד שני (עיינו בדברי הרמב"ן שהוזכר לעיל על הביטוי בו אנו עוסקים). אבל, לשבועה זו גם היבט נוסף, היא מחייבת את שני הצדדים, כמו תקיעת כף=נשיאת יד. היא מחייבת את עם ישראל לדבוק בארצו, לישב אותה, להפריח את שממותיה ולכסוף אליה תכלית הכוסף בהעדרו ממנה. לכן, כל מצב של "מאיסה בארץ חמדה", יש לו משמעות חמורה והוא מעין הפרת השבועה ואי עמידה בהתחייבות שניתנה עליה תקיעת כף. נשיאת היד הייתה הדדית והיא מחייבת את שני הצדדים.
גם כאשר יש קשיים, נזכור מצד אחד את השבועה שנשבע הקב"ה, אבל נזכור גם את הקשיים הגדולים שעמדו בפני אבותינו במשך מאתיים השנים האחרונות, כשהחלו גלי העליה המבורכים של חזרתנו לארצנו. קשיים שבני דורנו אינם מסוגלים אפילו לדמיין. למרות הכל, הם עלו ארצה נאחזו בה, נלחמו עליה ולא הפרו את התחייבותם.
נשתדל ללכת בדרכם ולהמשיך לדבוק ב'ארץ חמדה', להקים בה חברת מופת במדינה יהודית ודמוקרטית, עצמאית ומתוקנת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
