ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. איפה כתוב שאסור לנהוג ללא רשיון נהיגה? האם נכון לומר שהנוהג ללא רשיון עושה שלא כהלכה מבחינה הלכתית? עיינו במקור 1,2.
דינא דמלכותא פרושו שיש תוקף הלכתי לדין המלך. (קיימת מחלוקת אחרונים האם יש תוקף לדיני המלך כאשר דיניו נוגדים את חוקי התורה, אך אין מחלוקת זו רלוונטית לענינינו שהרי ודאי אין חוקי התנועה נוגדים את חוקי התורה).
הראשונים חולקים האם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך גם כאשר חוקיו הם בין אדם לחבירו או רק כאשר יש הנאה למלך מכך. לדעת הר"ן שתמיד יש למלך תוקף הלכתי ודאי שיש תוקף הלכתי לחוקי התנועה, ויש לומר שגם לדעה הראשונה המובאת בר"ן יהיה תוקף הלכתי מפני שיש אינטרס למלך בחוקי תנועה שהרי כל פצוע עולה למדינה כסף רב בתשלומי ביטוח לאומי לנפגע, צורך בתקציב גדול יותר לבתי חולים.
2. עיינו במקור 3,4. על פי הר"ן אין אומרים דינא דמלכותא דינא במלך ישראל בארץ ישראל, אך השולחן ערוך פסק שבין במלך גוי בין במלך ישראל אומרים דינא דמלכותא דינא.
אם כן, אדם הנוסע בניגוד לחוק, לענינינו ללא רשיון נהיגה, עובר על ההלכה ואין לו צדוק לטעון שהוא יודע לנהוג יותר טוב מהרבה אחרים וכדומה.
בררנו בקצרה שהנוהג לא עושה כשורה , וכעת נראה מה מוטל על היודע מכך.
3. עיינו במקור 5. אדם הנוהג ללא שקבל את הסמכות לכך מסכן את הציבור, והיכול למנוע מצב זה מחויב לעשות זאת מדין לא תעמוד על דם רעך.
4. עיינו במקור 6. כאשר אדם יודע על דבר איסור יש לו החובה לדוח על כך גם אם הוא אדם חשוב. על פי דברי התוספות יוצא שכאשר ביצוע המעשה האסור מתאפשר בעקבות שתיקתו של היודע בדבר, נחשב זה שיודע כשותף פעיל במעשה!; אנו עוסקים במעשה שלא רק שהינו אסור אלא גם מסוכן וכידוע חמירא סכנתא מאיסורא.
5. עיינו במקור 7. לפעמים יש לאדם הרגשה לא נעימה "אני לא רוצה להלשין על החבר שלי, אני ארחם עליו".
הרמב"ם מבהיר בצורה חד משמעית מהם הרחמים האמיתיים. אדם המסכן את הציבור הרחמים הם מסירתו למשטרה ובכך מניעת נזק העלול לבוא. הרבה פעמים מסירה למשטרה אינה רק רחמים על הציבור אלא גם על הפושע עצמו, מפני שהמשטרה אולי תספיק לעצור אותו לפני שיעשה דברים שיזיקו גם לעצמו.
לסיכום ראינו שיש לחוקי התנועה תוקף הלכתי על בסיס הכלל דינא דמלכותא דינא. הנושא שעסקנו בו יותר חמור מאיסור אחר מפני שחריגה מהחוקים כרוכה בפעמים רבות בסכנת נפשות. היודע על עבירה על החוקים ולא מונע בעצמו, או מדווח למשטרה על כך, עובר על לא תעמוד על דם רעך, ויש מקום להחשיבו כשותף אקטיבי בעבירה. אל לו לאדם להרגיש לא טוב בכך שמדווח על חברו למשטרה מפני שאלו הרחמים האמיתיים לציבור בכללו, ובמקרים רבים גם לעבריין.
מקורות:
1. גיטין י, ב
דינא דמלכותא דינא.
2. ר"ן גיטין ד' עמוד א' בדפי הרי"ף
יש מי שפרש...דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהם להנאת המלך...אבל מידי דלא שייך ביה מלכא לא אמרינן דינא דמלכותא דינא.
ולא נהירא מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים: אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבא בר
נחמיה משמיה דשמואל- דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי ארבעין שנין. כלומר דמלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לעובד כוכבים בארבעין שנין והכא ליכא הנאה ותועלת בכך למלך.
3. ר"ן בנדרים כח' עמוד א'
...דדווקא במלכי עובדי כוכבים אמרינן דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו, ויכול לומר, אם לא תעשו מצוותי, אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל - לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה.
4. שו"ע חו"מ שסט, ו
אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעכו"ם מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש, והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן משום דדינא דמלכותא דינא, ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר על לא תגזול מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עכו"ם, וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו.
5. רמב"ם הל' רוצה ושמירת הנפש פרק א', הל' ו', יג-יד, טז
כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו... או ששמע עכו"ם מחשבין עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חברו והודיעו,.. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך... שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.
6. שבועות ל' עמוד ב'
מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב. (שבועות ל' עמוד ב').
כגון אשה הבאה לפני חכם להתירה לינשא, ותלמיד זה יודע שבעלה חי אין חכמה חשובה לנגד ה' (רש"י שם).
כשעושין איסור על ידו, לא מיקרי שב ואל תעשה. (תוספות שם).
7. רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"ה
ותועלת אלה השוטרים פשוטה וברורה. לפי שאם לא ייענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כדעת מי שחשב שזניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא אכזריות עליהם, וקלקול סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה בו ה': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
