ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשובה | נפסק בשו''ע (חו''מ סי' שטז סעי' ב) ששניים ששכרו בית בשותפות לדור בו, אין אחד מהשותפים יכול להכניס אחר במקומו. זאת משום ששותפו יכול לומר לו שהוא חפץ דווקא בו ולא באחר, כי ישנם גם שוכרים רעים. מקור דברי השו"ע בתשובות הרא''ש (כלל א סי' ב). 1 על כן ברור שאין חברך יכול לכוף אותך לחפש דייר אחר, וודאי שאינו יכול לכוף אותך למצוא אותו עד זמן מסוים. כל דרישה שלו ממך בנושא זה אין לה בסיס בהלכה. אם אתה רוצה לעזור לו למצוא שותף, תבוא עליך ברכה. עליו להודות לך על כך, וודאי שאינו יכול לבוא אליך בדרישות.
31. תשלום ועד בית בדירה מחולקת
שאלה | שכרנו יחידת דיור בדירה מחולקת לשתי דירות. האישה האחראית על ועד הבית מבקשת מאיתנו תשלום מלא עבור ועד הבית, וכך היא מבקשת גם משכנינו ביחידת הדיור השנייה. לשתי יחידות הדיור יש דלת כניסה ראשית אחת מחדר המדרגות. מה הדין במקרה כזה, האם אנו נחשבים שתי דירות או שאנו נחשבים דירה אחת לעניין תשלום לוועד הבית?
תשובה | לפי החוק, גביית דמי ועד בית נעשית לפי גודל דירה במטר רבוע. החוק מקבל שינוי בדרך הגבייה הנ"ל אם ישנה הסכמה של הדיירים לגבייה לפי כללים אחרים. ואכן בבתים רבים מקובל לגבות את דמי הועד לפי מספר חדרים. אם בבניין שאתה מתגורר בו גובים לפי מ''ר או לפי חדרים, אזי גם ממך ייגבו לפי אותם כללים. שאלתך עולה במקום שגובים בו לפי דירות, כלומר המדד הקובע לתשלום הוא 'דירה', וכל דירה בפני עצמה משלמת את דמי ועד הבית. גביית דמי ועד הבית לפי דירות נעשית מכוח החלטתם של דיירי הבית. נראה שכוונת דיירי הבניין היא ש'דירה' היא זו שבעליה הם בעלי יכולת הצבעה בוועד הבית. על כן, אם חלוקת הדירה לשתי דירות מוסיפה לבעליה זכות הצבעה בוועד הבית, ולחילופין איחוד שתי הדירות יפחית קול מבעליהן, הרי שגם את מסי וועד הבית יש לשלם בהתאם. (יש לציין כי חלוקת דירה לשתיים היא מעשה לא ראוי שעשוי להיות בעייתי הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חוקית). אך אם חלוקת הדירה לא תשפיע על הייצוג בוועד הבית, גם לא ישתנה סכום המסים שיש לשלם לוועד הבית. (יש לציין שאין לוועד הבית סמכות לחייב תוספת של מסי ועד בית לאחת הדירות בלא הסכמת בעל הדירה).
32. פיצויים על מקח טעות
שאלה | אדם קנה מאה שתילי תמר מקיבוץ, והקיבוץ קנה אותם מצד ג'. לאחר שהאדם שתל אותם התברר שהם פגומים. הוא החזיר אותם לקיבוץ, ובתמורה קיבל מאה שתילים חדשים. לאחר מכן התברר לו שהקיבוץ קיבל מצד ג' גם פיצוי על כל שתיל, נוסף על החלפת שתיל פגום בשתיל טוב. האדם טוען כלפי הקיבוץ כי הפיצוי מגיע לו, שכן הוא זה שהפסיד במהלך ניסיון גידול השתיל הפגום. לעומתו טוען הקיבוץ שכיוון שמלכתחילה התרצה בהחלפה בלבד, ורק כשנודע לו על הפיצוי הוא דרש אותו, אין הפיצוי מגיע לו. עם מי מהם הדין?
תשובה | עקרונית, אין מקום לתבוע את הפיצויים שקיבלו המוכרים מאדם אחר, ואין הדבר נוגע אל הקונה, שכן הוא קיבל את המגיע לו. על עבודת הזריעה שכשלה, אין חובה על המוכר לפצות. אף שנחלקו בכך התנאים, להלכה אין מפצים על כך, כפי שכותב הסמ''ע (סי' רלב ס"ק מו): 'אבל מה שטרח והוציא בזריעתן אין צריך המוכר ליתן להלוקח'. אך ייתכן שיש פרטים שעשויים לשנות את הדין. בירור מקיף של כל הנושא יכול להיעשות אך ורק בשמיעת שני הצדדים בפני דייני בית דין לממונות או בפני רב המקובל על שניהם.
33. זכויות יוצרים
שאלה | ברצוני ליצור תמונות עבודת יד ולמוכרן, ויש לי שאלה בנוגע לזכויות יוצרים. האם מותר לי ליצור תמונות הדומות לתמונות שראיתי? באלו הגבלות ובאיזה אופן? אם למשל ראיתי תמונה בעיר אחרת, ואיני יודעת אם ציירו שוב את אותה תמונה (שנמכרה יחידה בחנות), או איני יודעת איפה ניתן לקנות עוד תמונה כזו - האם מותר לי לצייר כמוה ולמכור?
תשובה | לעניין השאלה האם מותר לצייר ולמכור תמונה הדומה לתמונה המוצגת למכירה בחנות:
תשובה בנושא זה צריכה להינתן לפי שני גורמים: א. משפט התורה ב. חוק זכויות יוצרים. אינני מתיימר להיות עורך דין, ולכן מודגש בזה שהתשובה ניתנת לפי משפט התורה בלבד.
השאלות העולות משאלתך הן:
א. האם לצייר הראשון יש בעלות על תוכן התמונה, והמעתיק גוזל ממנו את זכותו?
ב. האם המצייר השני יורד לאומנותו של ראשון ומשיג את גבולו?
ג. האם המצייר השני הוא בגדר 'נהנה מנכסי חברו', והאם הוא מחסר את חברו?
א. השאלה האם לצייר הראשון יש בעלות על תוכן התמונה והמעתיק גוזל ממנו את זכותו, שנויה במחלוקת בין האחרונים. 2
ב. האם המצייר השני יורד לאומנותו של ראשון ומשיג את גבולו?
פוסקים רבים אסרו להדפיס ספר שכבר נדפס על ידי אחר, מן הטעם שהשני יורד לאומנותו של הראשון וגורם לו הפסד ודאי, בכך שהקונים יקנו ממנו ולא מן הראשון. 3 נראה לי שנימוק זה אינו שייך בענייננו. זאת כיוון שמדובר בתמונה יחידה, וקשה לומר שהקונה הפוטנציאלי מעוניין לקנות דווקא את תמונת הצייר הראשון, ושהעובדה שקנה מהצייר השני היא זו שבשלה הוא נמנע לקנות מן הראשון, באופן ש'ברי היזיקא'.
ג. האם המצייר השני הוא בגדר 'נהנה מנכסי חברו', והאם הוא מחסר את חברו?
לכאורה נראה שאסור לצלם תמונה של צייר ולמוכרה, כיוון שעל ידי זה הוא נהנה מטרחתו של חברו. הרי הצייר השקיע זמן ועבודה וטרחה מרובה כדי להגיע לתוצאה מסוימת, והמצלם אינו משקיע כמעט מאומה, ונהנה מעבודתו של ראשון. הדברים מבוססים על תשובתו של ה'נודע ביהודה' (מהדו''ת, חו''מ סי' כד), ועיין מאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג (תחומין ו, עמ' 185), שהסתמך על תשובה זו. לעומת זאת בענייננו מדובר בצייר שמשקיע עבודה וטרחה כדי לצייר בעצמו את אותה תמונה, והוא שואב מהתמונה הראשונה רק את המראה הכללי. נוסף על כך, לפי הבנתי אין מדובר בהעתקה מדויקת של התמונה הראשונה, שהרי היא איננה מוצגת לפני המצייר, אלא בציור חדש הכולל בתוכו את אותם המוטיבים הכלולים בתמונה הראשונה; ולכן אין לאסור זאת. אמנם אם מדובר בהעתקה של ציור מפורסם, יש כאן שימוש במוניטין שרכש לעצמו הצייר המקורי, ואז ייתכן שהדבר אסור. 4
34. טעות של מכונה רפואית
שאלה | נניח שתהיה מכונה שבודקת חולה ומאבחנת את מחלתו, בתור חלופה לבדיקתו אצל רופא מומחה. היתרון הוא שמכונה כזו ניתן להציב בכל מקום, ולהפעילה עשרים וארבע שעות ביממה. מהו הדין במקרה שהמכונה מחזירה אבחון מוטעה, ומחמתו נגרם נזק:
א. האם החברה שמייצרת את המכונה חייבת על הנזק?
ב. האם הרופא שהפנה לבדיקה במכונה ופעל על פיה חייב על כך?
ג. האם זה משנה אם סיכויי המכונה לטעות גבוהים יותר מסיכויי רופא מומחה לטעות או נמוכים מהם?
ד. האם זה משנה אם לאחר מעשה – רופא מומחה בודק את החולה, ואומר שבמקרה כזה יש סיכוי נמוך מהרגיל שהוא היה טועה (אף על פי שבממוצע, למכונה יש סיכויי טעות נמוכים יותר)?
תשובה | נאמר בשולחן ערוך (סי' שו סעי' ו) שמי שהראה דינר לשולחני, ואמר לו השולחני: יפה הוא, ונמצא רע, אם בשכר ראהו – חייב לשלם, אף על פי שהוא בקי ואינו צריך להתלמד. אם בחינם ראהו, פטור, ובלבד שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד. ואם אינו בקי, חייב לשלם אף על פי שהוא בחינם, ובלבד שיאמר לשולחני: עליך אני סומך, או שהיו דברים המראים שהוא סומך על ראייתו ולא יראה לאחרים.
כלומר החלוקה הראשונה היא בין אומן בקי לאומן שאינו בקי . מי שאינו בקי חייב לשלם על כל נזק שנגרם ממעשיו, ואילו הבקי חייב רק אם עבד בתשלום.
בנוגע לרופא יש הלכה נוספת (שו"ע, יו''ד סי' שלו סעי' א):
נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים, ואפילו יש לו מי שירפאנו, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות. ומיהו לא יתעסק ברפואה אא''כ הוא בקי, ולא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן, הרי זה שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין, חייב בתשלומין, אפילו אם הוא בקי. ואם ריפא ברשות ב''ד, וטעה והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ואם המית, ונודע לו ששגג, גולה על ידו.
דהיינו, רופא שריפא ברשות בית דין - פטור על טעותו מדיני אדם. פטור זה מוסבר על ידי המפרשים בכך 'שיהא רופא מצוי לרפאות'. 5 נדמה שכיום בתי הדין סומכים על מערכת ההסמכה הרפואית ומכירים בסמכות שלה. הרשב''ץ (שו"ת ח"ג סי' פב) מחדש שהוראה רפואית שכשלה בשוגג, בלא פעולה מעשית של הרופא, אינה מחייבת את הרופא אף בדיני שמים. אם תהיה מכונה שתתקבל בעולם הרפואה בתור מכונה מהימנה, שתוכנתה כראוי על פי חוכמת הרפואה העדכנית ואין לה בדרך כלל שגיאות, הרי שוודאי לא ניתן יהיה לתבוע רופא ששולח אליה, שהרי הוא נוהג כראוי. גם החברה שתייצר את המכונה ותפעל על פי כללי הרפואה, ותזהיר מראש את הנבדקים שיש בה אחוז מסוים של טעויות, לא תהיה אחראית על נזקים שנגרמים מטעויות המכונה. 6
^ 1.. ראה גם פתחי חושן, שותפים סי' ד סעי' לח.
^ 2.. דיונים מפורטים על כך אפשר למצוא בספר עמק המשפט, ח"ד זכויות יוצרים; וכן בספר דרכי חושן, (הרב יהודה סילמן) ח"א עמ' רמ; ובספר ברכת שלמה, חו''מ סי' כד, ועוד.
^ 3.. ראה שו''ת הרמ''א, סי' י; שו''ת חתם סופר, חו''מ סי' עט.
^ 4.. על פי שו''ת רוח חיים, חו''מ סי' שעו אות ב; מובא בעמק המשפט ח"ד, סי' יד, אות קלב, עי''ש לבירורים רחבים ועמוקים בסוגיה זו.
^ 5.. מנחת ביכורים על התוספתא, גטין פ"ג ה"ג.
^ 6.. עי' גם במאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'רשלנות רפואית', תחומין יט, עמ' 317.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
