ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
אָמְנָם כָּל הַמִּין מִבְּנֵי אָדָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים כֻּלָּם בְּמַעֲלַת נַפְשָׁם. וְעִם שֶׁכָּל מִין בְּנֵי אָדָם שָׁוִים בְּתֹאַר פְּנֵיהֶם וּבְעִנְיְנֵיהֶם1 , אֵינָם שָׁוִים בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ חֵלֶק מֵהֶם יוֹתֵר אֱלֹהִי מִזּוּלָתָם. כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, כִּי הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהַשְּׁכִינָה, הָיוּ מְיֻחָדִים בּוֹ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִשְּׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְאֵין סָפֵק כִּי הַנְּבוּאָה הֲכָנָה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם2 . וְתִמְצָא הֲכָנָה הַזֹּאת מְיֻחָדִים בָּהּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה תִּרְאֶה, כִּי הָעָם הַזֶּה הָיָה יוֹתֵר נַפְשָׁם אֱלֹהִית* מִצַּד הַהֲכָנָה הַזֹּאת.
בצד הטבעי שבאדם יש שוויון בעולם הזה, עולם הטבע
וְגַם זֶה מֻכְרָח לוֹמַר. וְזֶה, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בּוֹ מִין בְּנֵי אָדָם, הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע. וּלְפִיכָךְ, הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא טִבְעִי רָאוּי שֶׁיִּמָּצֵא בְּכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, בְּמַה שֶּׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא טִבְעִי בִּכְלָלוֹ. וְאִם יִמָּצֵא שִׁנּוּי בָּהֶם מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת, דָּבָר זֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב שִׁנּוּי כְּלָל3 .
אם היה שוויון בצד הרוחני היה עולמנו עולם רוחני
אֲבָל הָאֱלֹהִיּוּת, לֹא יִמָּצֵא בְּשָׁוֶה לְכָל הַמִּין. שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא לְכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, הָיָה עוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם נִבְדָּל4 , מֵאַחַר כִּי בִּכְלָלוּתוֹ נִמְצָא הָאֱלֹהִיּוּת. אֲבָל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע, וְאֵינוֹ עוֹלָם הַנִּבְדָּל, וְדָבָר זֶה מְחַיֵּב, שֶׁאֵין נִמְצָא הָאֱלֹהִיוּת לְכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, כִּי אִם בְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ*.
___________________________________
לא כל בני האדם שווים במעלת נפשם הרוחנית. אמנם כל בני האדם שווים בצורתם החיצונית 1 ובצרכיהם הגשמיים אבל בענין הרוחני אינם שוים, יש שהם רוחניים יותר מאחרים. דבר ידוע הוא שהנבואה ורוח הקודש והשראת השכינה מיוחדים הם רק בעם ישראל, העם אשר בחר בו ה' יתברך משאר העמים. אין ספק כי 2 לנבואה יש צורך בתכונות מסוימות בנפש האדם, ותכונות אלה נמצאות בעם אשר בחר ה' יתברך. דבר זה מוכיח כי עם זה אלוקי יותר משאר העמים, שהרי בו נמצאות התכונות המתאימות לנבואה.
ענין זה, שאין כל בני האדם שווים במעלתם הרוחנית היא מסקנה הכרחית. עולמנו הוא עולם הטבע, עולם חומרי, לכן החומר שהוא הדבר המשותף לכל המין האנושי יש בו שוויון, כי עולם הזה המאפיין שלו הוא עולם הטבע. מה שנמצא שינוי בצורה האנושית במקומות שונים, 3 שינוי זה נובע מהאקלים ותנאי החיים ואין זה נחשב שינוי כלל.
אבל התכונות האלוקיות בהכרח לא ימצאו באופן שווה בכל המין האנושי. אם התכונות האלוקיות היו בכל המין האנושי באופן שווה היה העולם 4 עולם אלוקי, כי בכל המין האנושי הייתה נמצאת הרוחניות בשווה. אבל מאחר ועולם זה הוא עולם החומר ואינו עולם רוחני, מתחייב מכך שלא יהיה שוויון בין כל המין האנושי בענין הרוחני, והענין הרוחני ימצא רק בחלק ממנו.
ביאורים
בעולם שלנו, הגשמי, ראיית העיניים משפיעה מאוד. בדרך כלל האדם מפרש את המציאות ומתייחס אליה לפי מה שעיניו רואות, ולפי זה גם שופט את הזולת ואת מעשיו. לדוגמה, ישנם אנשים רבים שאם ייתנו להם מעיל פרווה חדש ויפה, ויספרו להם שמעיל זה נעשה במפעל שבו נוהגים להפשיט את הפרווה מבעל החיים באכזריות נוראית, הם ילבשו את המעיל ללא קושי רב. אולם אם הם יראו זאת במו עיניהם, הם יירתעו מאוד מלהשתמש במעיל. בנוסף, קל לבני האדם לתת אמון באדם בעל מראה מרשים. אם נפגוש אדם לבוש חליפה ארוכה, עם זקן שיבה ארוך, בדרך כלל נראה בו אדם אמין שניתן לסמוך עליו בדברים רבים, ורק אם אדם נאמן יסתור הנחה זאת נוכל בעמל רב להשתחרר ממנה.
העולם שלנו מלא בבני אדם, שפרצופיהם אמנם שונים, אך ניתן לומר שלמראית עין, באופן כללי, כולם שווים זה לזה: לכולם עיניים, אף ופה, כולם הולכים על שתי רגליים, ופועלים עם שתי ידיים. כולם נולדים ומתים. כולם אוכלים וישנים.
מציאות זאת 'מבלבלת' אותנו כשאנו באים לדבר על ייחודיותם של ישראל. הרי לפי ראות העין אין כל הבדל מהותי בין יהודי לבין גוי: שניהם נולדים, אוכלים, ישנים, מתפרנסים ובסוף מתים...
המהר"ל מלמד אותנו להתבונן פנימה. להבין שאמנם בצד החיצוני, לפי ראיית העין בעולם הטבעי, לא אמור להיות שוני בין בני האדם, אולם בודאי שאמור להיות שוני מהותי במה שמעבר לראיית העין החיצונית. ישראל במדרגתם הפנימית, שונים באופן מהותי משאר האומות. ישראל הם עם שראויים למדרגה אחרת, מדרגה של אנשים המוכנים לנבואה, "הֲשָמַע עַם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" [דברים ד, לג]. זוהי מדרגה המייחדת אותם ומבדילה אותם משאר האומות. הנבואה אינה סתם 'העברת מסר' של בורא עולם לבני האדם, אלא מדרגה גבוהה מאד. מדרגה זו היא בעצם השמיעה והחיבור של בני אדם לדבַר ה' על אף היותם בעולם הזה.
הרחבות
* הגויים חטאו והורחקו מתכלית הבריאה
הָיָה יוֹתֵר נַפְשָׁם אֱלֹהִית. המהר"ל מבאר כי הגויים שונים מעם ישראל. אולם אנו מוצאים גם יחס אלוהי מיוחד לעם ישראל, יחס זה עלול לעורר תחושה של חוסר צדק. מענה לזה אנו מוצאים ברמח"ל , המבאר כי הגויים חטאו ונדחו. בדור הפלגה, בתקופה שבה התחילו להיווצר העמים, הקב"ה שפט את בני האדם. במשפט זה רק אברהם נמצא צדיק, ולכן הקב"ה רומם את צאצאיו ולקח אותם להיות לו 'עם סגולה'. שבעים האומות האחרות נמצאו רשעים, ועל כן נידונו להישאר בשפלות ובטומאה (עיין דרך ה' ב, ד). אם כן, בחירת ישראל אינה שרירותית, וריחוק הגויים נובע ממעשי אבותיהם (בעניין ענישת הבנים על מעשי אבותיהם עיין בדרך ה' ב, ג).
* תופעות כלל אנושיות הן מולדות
בְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ. כאשר אנחנו רואים תופעה הנכונה בכל האנושות אנו מניחים שכנראה היא מולדת באדם . אין מסתבר לומר שתופעה כזו נובעת מהתפתחות מיוחדת , אלא היא ודאי נובעת מטבע האדם (ולכן היה ניתן לצפות מראש שעתידה להתפתח תופעה זו). וכפי שכותב המהר"ל במקום אחר: "המקרה לא יתמיד ואינו הרבה" (תפארת ישראל טז; 'מקרה' בהקשר זה משמעותו כל דבר שאינו טבע או חוק קבוע). אם כן, אילו האלוהיות הייתה בכל האנושות, מוכרח היה לומר שהיא עניין מולד. אולם, הקב"ה רצה שה'אלוהות' לא תהיה דבר מולד, אלא שהעולם יהיה טבעי, כדי שהוא ישיג לאט לאט את ה'אלוהיות' מתוך עבודה ועמל. על כן ה'אלוהיות' אינה נמצאת כיום בכל האנושות.
שאלות לדיון
"כִּי הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהַשְּׁכִינָה, הָיוּ מְיֻחָדִים בּוֹ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". האם אנו משתוקקים לשובה של הנבואה? מדוע?
האם כיום ניתן לראות ביטוי להבדלים בין עם ישראל לשאר העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
