ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
מטרתו של מרן הראי"ה קוק במסע הרבנים שיזם למושבות החדשות בארץ-ישראל, שבחלקן נוסדו על-ידי חלוצי העלייה השנייה, שלא היו שומרי תורה ומצוות, הייתה לעורר לקירוב לבבות בין היישוב הישן והיישוב החדש, ולהחזיר את החלוצים עד כמה שאפשר למסורת ישראל סבא, בנושאי חינוך הילדים, כשרות, שמירת השבת ועוד. עם היותו מיצר על מצבם הדתי הירוד של החלוצים, סבור היה הרב כי הם חלק מתהליך הגאולה, וכי המצב לא יתוקן על-ידי נירגנות, ולא על-ידי חרמות ונידויים, אלא על-ידי הוקרת פועלם של החלוצים למען בניין הארץ ותקומת האומה בארצה, מתוך אהבת אמת. סבור היה הרב, כפי שהתבטא בסיכום מסע המושבות, כי "חלק מהחלוצים הצעירים שבו לארץ-ישראל ליסוד הלאומי שלנו, אבל עדיין לא שבו ליסוד הדתי, אולם אי אפשר להפריד בין שני יסודות אלה שהם אחד, והאהבה היא השיטה הנכונה לאיחודם". לשיטתו של הרב, ככל שאתה חש ריחוק מן האדם כן יקשה עליך להשפיע עליו, ולכן יש לגלות כלפי החלוצים רגשות אהבה, ולנהוג עימם בדרכי שלום, ומוטב להיכשל באהבת חינם מאשר להיכשל בשינאת חינם.
בדרך זו, נקט הרב למעשה מייד עם עלייתו לארץ-ישראל. כבר למחרת הגעתו לנמל יפו בכ"ח אייר תשס"ד, ביום השבת, נשא הרב את דרשתו הראשונה בארץ-ישראל, ובה דיבר על מהות השלום וחיוניותו לליכוד העם היהודי בארצו. כעבור שלושה שבועות בלבד, נפטר מייסד התנועה הציונית, הד"ר בנימין זאב הרצל, והרב התבקש להספידו. הוא החליט להיענות לבקשה, ולמרות ההתנגדות מצד חוגי הקנאים, נשא את ה"הספד בירושלים". הרב מצא לנכון להצדיק את הופעתו זו, באיגרת מיוחדת שכתב, ובה דיבר, בין היתר, על הצורך החיוני בהידברות, רֵעות, ויחסי סובלנות עם הציבור שאינו שומר תורה ומצוות. הוא גם דיבר על כך, שאי-היענות לבקשה לשאת דברים לזכרו של הרצל, עלול לגרום לביזוי הציבור ומנהיגיו, מה שעלול לסכל כל סיכוי להשפעה חיובית של תורת ישראל על אנשי היישוב החדש. מסע המושבות, שאותו יזם הרב בשנת תרע"ד, לא היה אלא חוליה נוספת במסע הארוך שבו החל הרב בכ"ח אייר תרס"ד, עת דרכה כף רגלו לראשונה על אדמת הקודש, מסע שתכליתו אהבה וקירוב לבבות, לא מתוך התנשאות ופטרונות, אלא מתוך הכרת ערכם של החלוצים, וכדבריו: "לא באנו להשפיע, רוצים אנו להיות מושפעים מגודל מסירות הנפש שלכם עבור אדמת הקודש".
במסע המושבות, ובדברים שאמר הרב וכתב עוד קודם לכן, כאמור, קבע הרב את המיתווה הנכון והראוי ליחס שבו יש לנהוג כלפי אחינו בני ישראל, גם אם אינם מדקדקים בשמירת כל מצוות. זו השפעתו הגדולה של מסע המושבות, לדורנו ולדורות. המשימה של קירוב רחוקים אינה חד-פעמית, אלא היא הולכת ונמשכת, וכלשונו של הרב: "כי עבודתנו בכולה על אדמת הקודש הלא היא עבודה היסטורית שאינה נמדדת במידת השעה והשנה, כי אם עבודת עולם ותקנת דורים". הפעילות המבורכת הנעשית בזמננו לקירוב רחוקים בדרכי נועם ובדרכי שלום, מתוך אהבת הבריות ויחס כבוד לכל אדם, במסגרות רבות מאוד שאי אפשר לפורטן כי רבות הן, היא הגשמת חזונו של מרן הראי"ה קוק, והמשכו של המסע שבו החל הרב לפני 100 שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
