ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"צר לי, אבל אנחנו מרימים ידיים", אמר הרופא הבכיר לירון.
ירון היה נואש לגמרי ולא היה לו למי לפנות. ואז, מבלי להבין מה הוא עושה, נשא את עיניו לעבר השמיים ואמר: "תשמע לי, אתה שם למעלה. אם אתה נותן לבת שלי לחיות, אני מבטיח לך שאצום ביום הכיפורים הבא ובכל ימי הכיפורים בימי חיי!"
פנייתו של ירון הייתה בחודש אלול, כחודש לפני יום כיפור. זה היה קורבן גדול מצדו. הוא היה אז רחוק לגמרי מקיום תורה ומצוות, ולא רק שהיה רחוק, אלא היה ממש בכיוון ההפוך. במקום לצום ביום הכיפורים עשה בביתו חפלה גדולה, עם בשרים על האש ומיני מטעמים וגלידות טעימות לקינוח, וראה עם חבריו סרטי וידיאו.
כעבור כמה ימים הגיעה למחלקת הילדים משלחת של רופאים מאירופה ונכנסה לחדרה של הבת החולה. הרופאים עמדו ליד מיטתה ודיברו בשפתם הזרה מבלי שירון הבין אף מילה.
לאחר שהלכו שאל ירון את האחות: "על מה הרופאים דיברו ביניהם?"
"הם דיברו על כך שיש להם תרופה חדישה שעשויה להציל את בתך", ענתה האחות.
"נו, הלוואי...", אמר ירון בתקווה.
"אנחנו נזמין מהם את התרופה לבתך ונקווה לטוב", היא אמרה.
ואכן כך היה. הילדה קיבלה מדי יום את התרופה החדישה וסימני שיפור קלים החלו לצוץ.
יום אחד באה האחות עם בקבוק תינוקות בידה ואמרה לאב: "בוא ניתן לתינוקת לאכול".
"אבל היא לא שתתה אף פעם!", תמה ירון.
האחות הניחה את הבקבוק על פיה של התינוקת, ולתדהמת ירון היא ינקה ממנו בשקיקה.
לאחר זמן מה החליף ירון את הטיטול של התינוקת, ואז יצא למסדרון המחלקה, הניף את הטיטול המשומש והחל לצעוק לעבר דלפק האחיות: "אחות, הילדה עשתה צואה! אחות, היא עשתה צואה! בואי תראי...".
אנשי הצוות והחולים שהיו במסדרון היו בטוחים שהוא יצא מדעתו.
כעבור ימים ספורים בא הפרופסור, מנהל המחלקה, ואמר לירון: "יש לי בשורה טובה בשבילכם. בתכם בריאה לחלוטין כעת, ומחר היא משתחררת".
מועד השחרור היה בערב יום כיפור, בשעת צהריים. ירון נזכר בהבטחתו לבורא עולם,0 והבין בדיוק מה עליו לעשות.
כאשר הגיע עם הבת לביתם, שרונה אמרה: "יופי שחזרתם עכשיו. היום בערב תהיה לנו סיבה נוספת לחפלה המסורתית שלנו. בוא נזדרז להכין כל מה שצריך לפני שיגיעו כל החבר'ה. אתה תקנה בשר ואני אכין את הסלטים..."
"לא! לא! לא!", קרא ירון, "הבטחתי לו לצום".
"למי הבטחת לצום?", תמהה שרונה.
"הבטחתי לאלוקים..."
"תגיד לי. נפלת על הראש?!", זעקה, "ממתי אנחנו צמים ביום כיפור?!"
אז סיפר לה ירון איך פנה לריבונו של עולם לפני כחודש והבטיח לו שאם בתם תתרפא יצום ביום כיפור, וכל זה היה לפני שהגיעה התרופה החדישה. "וכעת אני חייב לקיים את הבטחתי", סיים.
שרונה שמעה ובלי היסוס אמרה: "אם ככה, אני מצטרפת אליך וצמה!"
שקעה השמש ונכנס יום כיפור. אחרי שעה קלה נכנס אחד הידידים הקרובים כשהוא מחזיק שקיות של פיצוחים בידו האחת וקופסת גלידה ענקית בשנייה. הוא הביט בשולחן שבסלון והתפלא: "איפה כל הכיבוד והשתייה ואיפה הריח של המנגל? מה קורה פה?"
ירון הסביר לו שהשנה הם החליטו לצום וסיפר את סיפורו.
"אם ככה, גם אני אצום איתכם!", הכריז הידיד והציע להכניס את הגלידה למקפיא כדי שתישאר למוצאי הצום.
ירון ושרונה צמו לראשונה בחייהם באותו יום כיפור. כך החלו לעלות על מסלול היהדות, וכיום הם שומרי תורה ומצוות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
