ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כולן פעלים.
הראשונה - עבר,
עתיד – האחרונה.
רצופות המילים שלושתן,
אזן, פה ורגל - רמז וסימן.
ב. שש פעמים בפרשה נזכרתי:
עשייתי, פשיטתי ולקיחתי,
טבילתי, שליחותי והכרתי.
מצא ע"י מי נעשות
כל אחת מהפעולות הנזכרות.
ג. אחותי בשמואל ב' נזכרת,
לבת מלך אנכי לתפארת.
בפרשה שם תגלה ותלמד,
מה משמעותי כסמל למעמד.
(שם בת המלך – מצוי גם בפרשה.
האם בין השתיים – קשרי משפחה?)
ד. בפרשתנו –
שעיר עזים שנשחט,
וגדי עזים שנשלח.
ובפרשות שעברו,
עוד שני גדיי עזים נזכרו.
ואולי לא במקרה ולא בכדי,
גם כאן וגם שם מדובר בגדי?
ה. אמירת "הכר נא" –
בפרשתנו פעמיים נאמרה.
מי ולמי אמרה,
ומה בכל פעם היתה התגובה?
*
ואם עוסקים בהכר,
מי הוא שמכיר אך מתנכר,
למי שאותו לא מכירים,
אך אליו בעבר היו צרים ומתנכרים?
ו. בפרשתנו שני בורות,
בשני מקומות – שתי ארצות.
לראשון מושלכים לבטל חלומות,
ולשני כעונש, ושם פתרון חלומות.
מי ומדוע זאת מעוללים,
ומי המושיעים שמהבור מעלים?
ז. בגדים רבים בפרשה:
יש שהופשטו ונטלו, ויש שהוסרו.
ופעמיים מסופר שנקרעו,
ופעם שעל מתניים הושמו.
*
בגד נוסף נזכר בסדרה,
ופעם נוספת – יחידה – בחיי שרה.
כדי לסייע נרמוז כי בשני המקומות
מטרות השימוש בבגד זהות.
ועוד בגד שלאחר ניתן, ברש"י מוזכר.
התוכל למצוא במה בדיוק מדובר?
ח. שלוש פעמים בפרשתנו דיבה מוציאים:
בראשונה - נזכרת העובדה,
אך לא תוכן הדיבה.
ורש"י גדול הפרשנים
מביא שלוש דעות מחכמים.
בשניה – ידוע תוכנה של הדיבה,
אם כי נעלם שם מגידה.
למי נאמרה – ג"כ נתפרש,
והתוצאה כמעט השלכה לאש.
בשלישית - ג"כ ידוע תוכן האמירה,
למי, ע"י מי ומדוע זו נאמרה.
והפעם, לא קרובה הייתה הישועה,
והשלכה לבית סוהר הייתה התוצאה.
ט. מילים רבות – משמעותן סתומה,
ועיון באונקלוס פותר התעלומה.
אין מדובר רק בתרגום מילולי
אלא גם בפרוש מאוד לא שולי.
למשל, רשימת המילים הבאות,
בתרגום (בלשון ארמית) נזכרות,
וסתומות מבארות:
ערבים, הורגים (תליינים).
כתבי חשבונות, טבעת, שוק, מישור.
ובן חכם (וברש"י - שתי אפשרויות פרוש נוספות).
תשובות
א. 'ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה'.
ב. כתונת פסים. 'ועשה לו כתונת פסים', 'ויפשיטו את יוסף את כותנתו', 'ויקחו את כתונת יוסף... ויטבלו את הכתונת בדם', 'וישלחו את כתונת הפסים... ויכירה ויאמר כתונת בני'.
ג. בסיפור אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג) נאמר שתמר לבשה כתונת פסים 'כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים'. תמר היתה ביתו של דוד המלך, צאצאו של פרץ בן יהודה ותמר.
ד. שעיר העזים שנשחט במכירת יוסף והגדי שנשלח על ידי יהודה לתמר. לפני ברכת יצחק ליעקב, רבקה מבקשת מיעקב שיביא שני גדיי עזים כדי שתעשה אותם מטעמים ליצחק.
ה. השבטים אומרים ליעקב 'הכר נא הכתונת בנך היא אם לא'. תמר אומרת ליהודה 'הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה'. 'וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם... והם לא הכירוהו' (מ"ב, ז'-ח').
ו. האחים משליכים את יוסף לבור בדותן. יוסף מושלח לבית הסוהר במצרים ע"י פוטיפר 'כי גנב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור'.
ז. כתונת יוסף הופשטה מעליו. תמר הסירה בגדי אלמנותה. ראובן קרע את בגדיו כשראה שיוסף לא בבור. כששמע יעקב על טריפת יוסף קרע את שמלותיו ושם שק במותניו. תמר התכסתה בצעיף, וכן רבקה התכסתה בצעיף בראותה את יצחק. יהודה נותן לתמר את החותם, הפתילים והמטה לערבון. רש"י ע"פ אונקלוס מבאר שפתילים הם השמלה שמתכסה בה.
ח. 'ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם'. 'ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך'. דברי אשת פוטיפר לפוטיפר.
ט. 'והנה ארחת ישמעאלים- והא שיירת ערבאי', 'שר הטבחים- רב קטוליא', 'ויבוא הביתה לעשות מלאכתו- למבדק בכתבי חשבנה', 'חותמך ופתילך- עזקתך ושושפך (רש"י מבאר- טבעתך ושמלתך), 'וינס ויצא החוצה- וערק ונפק לשוקא', 'וישלחהו מעמק חברון- ממישר חברון', 'בן זקונים- בר חכים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
