ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. מותר להניח מוצרי חלב ליד מוצרי בשר במקרר, באופן שבו לא יפול כלום ממוצר אחד לשני.
ב. בזמן אכילת סעודה חלבית, אין להניח מאכלים בשריים על השלחן (וכן להיפך).
אמנם, אם הסועדים הם שני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, מותר לכל אחד לאכול סעודתו על השלחן, אפילו אם האחד אוכל חלבי והשני אוכל בשרי.
ג. אם בזמן אכילת הסעודה החלבית (או הבשרית) מניחים היכר על השלחן, מותר להניח עליו מאכלים בשריים.
אחסון מוצרי חלב ומוצרי בשר במקרר אחד
חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן מאחר וחששו שיבואו לאוכלו יחד.
אולם לא אסרו אלא בשלחן שבו סועדים, אבל בשלחן שעליו מסדרים את המאכלים או בשיש, לא אסרו להניח אחד ליד השני מאכלי חלב ובשר1.
לכן מעיקר הדין מותר להניח במקרר מוצרי בשר וחלב אחד ליד השני, אם נזהרים שלא ייפול שום דבר מאחד לשני.
אמנם, לדעת הרמ"א טוב להחמיר בזה לכתחילה כששני הכלים מגולים. ואם אחד מהם מכוסה מותר אף לדעת הרמ"א. ואף לשיטת המקלים ראוי שאחד הכלים יהיה מכוסה2.
אכילת חלבי ובשרי באותו שלחן
כאמור לעיל, חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן.
באיסור זה נכלל גם בשר עוף, למרות שמדאורייתא מותר לאוכלו עם חלב, ורק מדרבנן אסור3.
אמנם, איסור זה נאמר דווקא בשני אנשים שמכירים אחד את השני, שאז יש לחשוש שיבואו לקחת אחד מהשני ולאכול בשרי וחלבי יחד.
אבל בשני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, אין חשש שהאחד ייקח מצלחת השני ויאכל, לכן מותר במקרה זה לאכול יחד על אותו שלחן בשר וחלב4.
ואף כאשר מכירים אחד את השני מצאנו כמה היתרים5:
- מפה נפרדת: אם כל אחד אוכל על מפה משלו או מגש משלו, מותר.
- פת שלמה: אם מניחים על השולחן פת שלמה ולא אוכלים ממנה, מותר.
- הנחת כלי שאין רגילים להניח בשולחן: אם מניחים על השולחן כלי שבדרך כלל לא מניחים אותו שם, מותר.
אמנם, נחלקו בזה הרמ"א והש"ך. לדעת רמ"א אף אם משתמשים בכלי, כגון קנקנן מלא מים שמוזגים ממנו, מותר. אולם דעת הש"ך היא, שאם משתמשים בכלי אסור.
- שולחן גדול: אם השולחן גדול כל כך שכאשר יושבים בשני צדדיו לא מגיעים אחד לשני בהושטת יד, מותר כאשר יושבים משני צדדיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













