ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"כן, יהודי אני", ענה אבן עזרא, "אבל חושבים שאני נוכרי ולכן איש אינו אוסף אותי לביתו".
"האם רצונך לבוא עמי לביתי ולאכול ממה שזיכה אותי השם יתברך?", הציע הזקן.
"ברוך תהיה", אמר אבן עזרא, קם ממקום שבתו והלך עם הזקן.
בסיום סעודת ליל שבת שאל אבן עזרא: "האם יש לכם תבשיל נוסף בבית?"
"כן", ענה הזקן, "יש לנו עוף מבושל לסעודת שבת בבוקר".
"נאכל אותו כעת", ביקש אבן עזרא, "ומחר ירחם השם".
"ומה נאכל מחר?!" הקשתה האישה על בעלה.
בעל הבית, שחיבב את האורח העני והיה רך באופיו, שכנע את אשתו כי מצוות הכנסת אורחים גוברת, ולבסוף היא נעתרה והגישה את העוף שהיה מיועד לסעודת היום.
בסיום אכילתו אמר האורח: "האם יש לכם תבשיל נוסף לענג בו את השבת?"
בעל הבית הנדהם אמר כי נותר להם רק מה שמיועד לסעודה שלישית. הפציר בו אבן עזרא שיגיש את התבשיל לכבוד שבת, ובעל הבית נעתר והגיש לאורח כל מה שנותר בביתו.
אשת בעל הבית לא יכלה לעמוד בכך והחלה לצעוק על בעלה: "מדוע הבאת לביתנו את הזולל והסובא הזה שאכל את כל תבשילי השבת? מה נעשה מחר, הרי אסור להתענות בשבת?!"
אבן עזרא פנה לבעלת הבית ואמר ברוך: "אל תיראי, בתי, מחר יהיה ביתכם מלא מברכת השם". בני הזוג הביטו לעברו בתימהון ולא הבינו מנין הוא שואב את ביטחונו הרב.
בשבת בבוקר יצא אבן עזרא מבית מארחיו ושם פעמיו לבית הכנסת. הוא התיישב על כיסאו של הרב המקומי שהיה פנוי. כאשר הגיעו המתפללים והבחינו בקבצן היושב על כיסא רבם גערו בו: "חצוף, קום מכיסאו של הרב! איך אתה מעז לשבת על כיסאו המיוחד של מורנו ורבנו?!"
אך אבן עזרא לא שמע להם והמשיך להתפלל במקום שבתו.
הרב הגיע וכל הקהל עמד על רגליו לכבודו. הקבצן לא נע ולא זע מהכיסא. ניגשו אליו כמה מתפללים זועמים, גידפוהו והחלו למושכו בכוח ממקומו.
"עזבו אותו לנפשו", ציווה הרב, "כנראה מדובר באדם חסר דעת - 'כסיל לא יבין את זאת'".
הקבצן המשיך לשבת על כיסא הרב עד להוצאת ספר התורה מהארון.
לפתע ניגש הקבצן, נעמד ליד התיבה ולתדהמת כולם החל לדרוש. הוא פתח בדברי הרב "כסיל לא יבין את זאת", ודרש עליהם דברים נפלאים ומתוקים שלא שמעתם אוזן.
למרות שרבי אברהם אבן עזרא בחר בדרך הייסורים והביזיונות לנפשו, התיר לעצמו לגלות את חוכמתו הנפלאה במקום שבו אינו מוכר כלל. הקהל והרב תמהו על רוב חוכמתו והבינו מיד כי תורת אלוקים בקרבו.
בתום התפילה ניגש הרב בלוויית מתפללים רבים והפצירו באבן עזרא שיבוא עמם לסעוד בביתם. ענה להם רבי אברהם: "כתוב על אברהם 'וילך למסעיו', ומפרש רש"י 'שלא שינה מאכסניה שלו'. בעל הבית הזקן הכניסני אמש בסתר כנפיו, למרות שלא ידע שמץ מחוכמתי. אלך אצלו והוא יהיה האכסניה שלי גם עתה".
הרב וקהל רב הביאו עמם בשר ודגים ויין טוב ומיני מגדים והלכו לביתו של בעל הבית הזקן ומילאו אותו בכל טוב.
בתום הסעודה אמר רבי אברהם לבעל הבית ולאשתו: "הלוא אמרתי לכם אמש, אל תדאגו. הקדוש ברוך הוא תמיד יעזור לנו על דבר כבוד שמו".
בעלת הבית הנבוכה לא הייתה מסוגלת להביט בפני רבי אברהם ופנתה למטבחה.
"אל תבושי ואל תיכלמי", אמר לה רבי אברהם אבן עזרא, "בואי שבי ליד בעלך ותתענגו, כי יום זה מיוחד מכל הימים ובו שבת צור עולמים", ואז החל לשיר את שירו "כי אשמרה שבת א ל ישמרני" בקול נעים ונפלא מאוד, כשבעל הבית מצטרף אליו ברוב דבקות ושמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
