ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במקרים רבים, איננו מבינים את עומק טעמם של איסורי התורה, אך נראה שבימינו, נושא "בליעת הכלים" הוא נושא חריג בתדירותו היומיומית ובנפחו התורני, כשבעצם, הרלוונטיות שלו נתונה בספק. כמעט כל בר בי רב הלומד הלכות תערובות מעלה בדעתו את השאלה: האומנם יש בליעה בכלים של ימינו?! אך מעטים העלו תמיהה זו על הכתב וניסו לבררה עד תום.
להכרעה בשאלה זו השלכות על תחומים רבים במטבח הכשר: ייחוד כלים לבשר וחלב, ייחוד כלי פרווה, דיני מאכלים שהתבשלו בכלים חלביים/בשריים ועוד.
כפתיחה לדיון ההלכתי יש להבין, כי מוסכם על דעת כולם שהסיבה שאסרה התורה את השימוש בכלים שבלוע בהם מאכל אסור, היא בגלל הטעם הבלוע בדפנות הכלי. טעם זה עלול להיפלט לתוך המאכל המתבשל בו ולתת בו טעם אסור. כמו כן, אין מחלוקת על כך שאיכות חומרי הגלם המרכיבים את הכלים השתנתה מאז ימי קדם, ובהתאם לכך, השתנתה גם כמות הבליעה והפליטה מהכלים (שבעבר עלולה היתה להגיע ל15%-20% מהמאכל), ובוודאי שבכלים האיכותיים שלנו לא מורגש כלל טעם לוואי מן הטעם הבלוע בכלי.
הדיון ההלכתי נסוב סביב השאלה: האם אחר שאסרה התורה את הכלים, עדיין ניתן לבחון את מידת הבליעה ונתינת הטעם במאכל ביחס לכל כלי, או שמא התורה קבעה כללים אחידים שאינם ניתנים לשינוי הגורמים לאסור את כל הכלים. אם אכן קבעה התורה כללים ברורים, יש לברר מהם גבולות קביעה זו: למשל, האם יש לחשוש לאיסור רק במציאות של לכתחילה ביחס לשימוש בכלים, אבל מאכלים שכבר התבשלו בכלים אסורים לא ייאסרו כאשר אין בהם טעם אסור בפועל, או שבכל מקרה גם המאכלים שהתבשלו בכלים אלו ייאסרו.
ראיות המוכיחות לכאן או לכאן מובאות בכל הש"ס, אך סוגיית המפתח לשאלה זו נמצאת בדיון קדום בין הראשונים ביחס לכלי זכוכית. הדיון מתחיל במחלוקת הראשונים: דעת הראבי"ה היא שמכיון שאנו רואים שכלי זכוכית הם חזקים וחלקים, יש להתייחס אליהם כאילו אינם בולעים. לעומתו, לדעת רבינו יחיאל אין לנו להעלות סברות מעצמנו בעניין זה, ומאחר וכלי זכוכית נעשים מחול, בדומה לדרך עשיית כלי חרס העשויים מאדמה, עלינו להתייחס אליהם ככלי חרס שאסרה התורה והכריעה שאין אפשרות להכשירם.
ההכרעה ההלכתית בסוגיית כלי זכוכית ברורה. השולחן ערוך (או"ח סי' תנא) הכריע שיש להתייחס לכלים אלו ככלים שאינם בולעים, והרמ"א חלק עליו והכריע שיש להחשיבם ככלי חרס. ועדיין, ההשלכה של הכרעה זו לסוגיית הכלים בני ימינו אינה ברורה: יש שכתבו שגם לדעת האשכנזים הנוהגים כרמ"א, כלי ימינו יהיו מותרים מפני שהרמ"א לא החמיר באופן עקרוני אלא חשש לזיופים ולכלים באיכות ירודה שהיו מצויים באותו הדור (עיין שדי חמד, אסיפת דינים, מערכה ה אות כא). יש הסבורים שדברי הרמ"א מכוונים לפסח בלבד שבו מאכלים נאסרים גם כאשר לא מרגישים בהם טעם, אבל לגבי הלכות בשר וחלב גם הרמ"א יודה שכלי זכוכית אינם בולעים (עיין כנסת הגדולה יו"ד סי' קכא ס"ק כה ועוד). לעומת זאת, יש שכתבו שגם לפוסקים כשולחן ערוך יש לאסור כלים בני ימינו מפני שכבר נקבע בהם מנהג לאסור ומנהג זה מחייב. בנוסף לכך, פסק שכזה עלול להביא לקלות ראש ולטעויות גם בשאר דיני ההפרדה בין בשר וחלב.
למעשה: אחר בדיקות מדעיות שנעשו בכלי נירוסטה, חיווה הגר"ד ליאור את דעתו שיש להחשיב כלי נירוסטה כאילו אינם בולעים, וממילא בכלים העשויים מחומר זה אין צורך בכלים מיוחדים לבשר ולחלב. יש לציין שהגר"ד ליאור לא רצה לקחת את כל כובד המשקל של פסק זה על כתפיו, והתנה זאת בכך שפוסקים נוספים יצטרפו לפסק זה. בכל מקרה, אין כל ספק שדעתו ייחודית, ורוב הפוסקים נהגו לאסור כלים אלו. אמנם, במקרים שיש בהם ממחלוקות נוספות, רבים מהפוסקים (הגר"מ אליהו, הגרש"ז אויערבאך, הגר"א לבנון ועוד) צרפו גם את הנתון הנ"ל (שכלים בני ימינו אינם בולעים) לשקלול הנתונים ונטו להקל במקרים שכאלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
