התורה ושמחת ירושלים | הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי מוצ"ש י"ג מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום ירושלים
עניינו של יום

קטגוריה משנית

מדורים
ישיבת מרכז הרב
יום ירושלים תשס"ג

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

5 דק' קריאה • 14 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוצמת השמחה שבשחרור ירושלים
"ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו" 1 . הרבה משמעויות לדברים, ובימינו זכינו ראינו עוד חיבור, "העיר שחוברה לה יחדיו" פשוטו כמשמעו. על העיר הזאת אמרו רבותינו ש"ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה" 2 , אליה פקוחות עיני כל העולם, אליה נכספנו כל שנות הגלות, ואנחנו זכינו בחסדי ה' עלינו לראות עין בעין בשוב ה' ציון 3 . בפרט אנחנו, ילידי חוץ לארץ, כאשר היינו רואים את ציורי ירושלים בספרים הישנים של אבותינו עם הציורים לא האמנו שנוכל למשש בידים את אבני הכותל, שיתקיים בנו "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" 4 . היינו כלאחר יאוש, אבל זה היה כיאוש שלא מדעת, כי הגלות מעבירה את האדם על דעתו.

מהות הגלות - שבי ניצוצות הקדושה
על הפסוק "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" אמרו חז"ל שנשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין הכסא שלם עד שלא ימחה שמו של עמלק 5 . מה פשר הדברים? מדוע קיומו של עמלק אינו מאפשר לשם ה' להיות שלם?

נראה שהסבר דברי חז"ל מיוסד על כך, שהקיום של כוחות הטומאה אינו מצד עצמו. "ואתה מחיה את כולם" 6 , "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע" 7 . אולם, בעוד שהאור מתקיים בצורה ישרה מאור ה', הרי שהחושך מתקיים בדרך שלילית, כשאנחנו חוטאים יורדים ניצוצות של קדושה ונשבים ברשות כוחות הטומאה, וכך הם מתקיימים 8 . על דרך זו יש מסבירים מדוע בפורים צריכים להתבסם עד כדי ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 9 , עד כדי שאומרים "ברוך המן" - כששואבים את אותה הברכה הקיימת בתוכו של המן, כבר לא יהיה המן. אם עמלק קיים אז בודאי יש כוחות של קדושה בתוכו, כוחות אלו לקוחים מכסא ה', ולכן בהכרח שם ה' אינו שלם.

הגאולה - על ידי בניין ירושלים וחיזוק התורה
הכסא יכול להיות שלם רק על ידי ירושלים. "כי בחר ה' בציון איוה למושב לו" 10 , המילה 'איוה' כוללת את האל"ף של 'כסא' ואת אותיות וא"ו וה"א החסרות בשם ה'.

על הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה" 11 כותב אור החיים הקדוש שהשלמות העתידה אינה חייבת לבוא על ידי מלחמות, אם זוכים ומלאים בתורה אז הכיבוס והניקיון האחרון שאנחנו צריכים יהיו על ידי יינה של תורה. אור החיים כותב שרק התורה יכולה למנוע שפיכות דמים מישראל, לקרב את הישועה ברחמים גדולים "בשובה ובנחת תוושעון" 12 . וזאת משום שהתורה משלימה ומתקנת את הכל "תלמוד תורה כנגד כולם". ואם לא זוכים, חס ושלום, אז "מלחמה לה' בעמלק". משלימים במלחמה הזו את מה מה שלא השלימו על ידי התורה.

מי שראה את ההתרגשות וההתלהבות בזמן שחרור הכותל ראה מה שמחת ירושלים, לא יכל שלא לחוש את הפסוק "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" 13 . כשאנחנו שמחים בבניין ירושלים, אנחנו צריכים גם להתפלל עליה, שלא תיפול חס ושלום, וזאת על ידי התורה שמקיימת ומחזקת אותנו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". אחרי אלפי שנות גלות בהן ניסו אומות העולם להשמיד ולאבד את עם ישראל בכל כך הרבה דרכים מגוונות, אבל המטרה היתה אחת "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" 14 , חס ושלום. עד שבא נבוכדנאצר ופיזר את עם ישראל 'פזר גדול' שלא היה כדוגמתו בעולם, עד כדי כך שאין פינה ומקום שלא נמצא בה קומץ יהודים, והמטרה היתה פשוטה - כמה זמן אפשר להחזיק מעמד, כשכל כך מפוזרים? על כך כותב ר' יעקב עמדין "חיי ראשי כשאני מתפלל לקיום האומה למרות תלאותיה ורדיפותיה והגזירות שגזרו עליה, אין שום נס שיכול לעמוד כנגד זה, אפילו קריעת ים סוף". דבריו נכתבו לפני כשלש מאות שנה, ומה נאמר אנחנו שזוכים לראות פלאות גדולות יותר מאלו שהיו אז. כאשר החיד"א היה בירושלים היא היתה ריקה ושוממה, והוא כותב שהתורה יצאה מארץ ישראל וגלתה לבבל וגלתה לספרד ומספרד לאשכנז, ולבסוף תחזור התורה לארץ ישראל. מי מלל ומי פילל שאכן כך יהיה, אנחנו רואים היום עין בעין שמרכזי התורה נמצאים בארץ, ולא פלא שהמלחמה על קיומה של התורה בזמננו היא הגדולה ביותר, כי היא הדבר הגדול ביותר, המקודש ביותר והנצרך ביותר בעת הזאת.

הודאה לה' על ידי קירוב ישראל לאביהם שבשמים
אנו מודים לחסדי ה' בדרכנו, בקירוב, בהרבה אהבה, עוד נביא את נועם התורה לכל מקום בעולם בעזרת ה'. יכירו וידעו שאין לנו קיום אלא התורה הזו "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" 15 , ורבים אכן שבים לצור מחצבתם יום יום, השבח לאל.

ברכת אמת ויציב כתיאור הגאולה
על הפסוק "וישב יעקב" אומרים חז"ל 16 :

בקש יעקב לישב בשלוה עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף.

במקום נוסף כותבים חז"ל ש'ביקש יעקב':

ביקש יעקב לגלות את הקץ.

אני חושב שבשני המקומות מדובר על אותה בקשה. יעקב היה מבקש לגלות את הקץ, לקרב את גאולתם של ישראל, כמו שנאמר בפרשת בחוקותי "וזכרתי את בריתי יעקב". בקשתו של יעקב 'לישב בשלוה' היא בקשה לישב בשם בוא"ו ה"א, ליישב את שם ה' ולהשלים אותו וכך לקרב את הקץ. ואז "קפץ עליו רוגזו של יוסף", אמר לו הקב"ה שאי אפשר לקרב את בית דוד לפני משיח בן יוסף, ומשיח בן יוסף יבוא בדרך של רוגז ומלחמות. על כן אנחנו מכוונים יום יום בתפילה שמשיח בן יוסף לא יהרג על ידי ארמילוס רשיעא.

חשבתי שגם ברכת "אמת ויציב" שאנו אומרים בתפילה עוסקת בכך. אנו אומרים חמישה עשר בתים (אמת ויציב ונכון וקיים...) ולא בכדי הוא. הרמ"א כותב שנוהגים בכתיבת ספר תורה לכתוב בראשי העמודים אות וא"ו 17 , וכותב החיד"א שיש סוד בדבר. כך גם חמש פעמים כתוב בתורה 'יעקוב' מלא וא"ו, וכנגדם חמש פעמים 'אליה' חסר ו'. "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא" 18 , וזאת "לפני בוא יום ה' הגדול הנורא", אחרי בוא יום ה' תתמלא הוא"ו. למה דוקא וא"ו? כי חסר בפדות שלנו, ביציאת מצרים כתוב "ושמתי פדת". את חמשת הואוי"ם שחסרו לאליהו לקח יעקב. אולי אלו הם גם חמשת הואוי"ם שחסרים בספר התורה, וכנגד חמישה עשר ואוי"ם אלו אנו אומרים ב"ואמת ויציב" 15 ואוי"ם. מיד אחר כך "אמת אלהי עולם מלכנו, צור יעקב מגן ישענו". למה מזכירים דוקא את יעקב, ולא אברהם ויצחק? כי יעקב הוא זה שמטפל בעניין הישועה. "לדור ודור" - כנגד כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור, "הוא קיים" - ב"הוא" יש את האותיות אל"ף של הכסא וה"א וא"ו של שם ה'. אם "הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון" אז "ומלכותו ואמונתו לעד קיימת", אין מי שיכול להפסיק אותה.

אנחנו מתפללים לה' שהשמחה הזו לא תיפסק לעולם ועד, עד שיתגלה האור הגדול של משיח צדקנו ביום הגדול והנורא, שהוא הולך ואור עד נכון היום, בו יושלמו ה' והכסא אחד, במהרה בימינו אמן ואמן.

^ 1 תהלים קכב, ג.
^ 2 ראה מדרש תנחומא לתחילת פרשת פקודי, ומסכת בבא בתרא עה ע"ב.
^ 3 ישעיהו נב, ח.
^ 4 תהלים קב טו.
^ 5 שמות יז, טז ורש"י שם.
^ 6 נחמיה ט, ו.
^ 7 ישעיהו מה, ז.
^ 8 עיין למשל שם משמואל לפרשת תולדות סוף שנת תרע"ה, ופרי צדיק לפרשת דברים אות ב.
^ 9 מגילה ז ע"ב, ועיין ליקוטי שפת אמת למגילת אסתר, על הפסוק 'וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי'.
^ 10 תהלים קלב, יג.
^ 11 בראשית מט, יא.
^ 12 ישעיהו ל, טו.
^ 13 ישעיהו סו, י.
^ 14 תהלים פג, ה.
^ 15 אמונות ודעות, מאמר שלישי אות ז'.
^ 16 בראשית לז, א ורש"י שם.
^ 17 רמ"א, יורה דעה סימן רע"ג, ו.
^ 18 מלאכי ג, כג.

הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר

רב העיר ירושלים, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר

33 דק'
מסילת ישרים
"תורה מביאה לידי זריזות..."
מסילת ישרים הקדמה - שיעור 3
תשע"ג
14 דק'
ענינו של יום
יום כיפור
ח' תשרי התשע"ה
18 דק'
מגילת אסתר
גאווה ורוע במגילה
ז אדר התשע"ה
53 דק'
מסילת ישרים
פרק יא חלק ח
איסור מאכלות
י"ג חשון התשע"ה

עניינו של יום

עניינו של יום
יום ירושלים
הרה"ג דוב ליאור | תשמ"ב
עניינו של יום
הנה זה עומד אחר כתלנו
הרב ש. יוסף וייצן | יום ירושלים תשס"א
4 דק'
עניינו של יום
בית קבע לה' בירושלים
הרב אביחי קצין | כח' אייר תשס"ט
עניינו של יום
סינדרום ירושלים
הרב נתנאל יוסיפון | כח איר תשפ"ב

עניינו של יום

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד חי הכהן
הרב חיים כץ
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב יהודה מלמד

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il