ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. בפרשתנו ישנם שני ספורים,
בהם מעבדות נסים ולבאר מגיעים.
בראשונה – בבאר שוקעים,
ובשניה בשם לה קוראים.
ב. פעמיים בפרשה:
בשורת ריבוי בנים
כרוכה בעינוים.
בראשונה – ריבוי ככוכבים,
אך ראשיתם עבדים מעונים.
בשניה – רבוי עד ללא מספר,
אך המבושרת - להתענות נשלחת ממדבר.
ג. בפסוק אחד בפרשה
את המילים: שור ועין נמצא.
במקום אחר בבראשית,
אלו השניים שוב יחדיו.
אצלנו - בברכת מלאך למצרית,
שמביתה בורחת ערירית.
ושם - ברכת אב למגורש מביתו,
אף הוא - מצרית אשתו.
ד. הצפון בפרשתנו – פעמיים נזכר,
לא בשמו אלא בצופן.
(אולי יד כהה ותרגומה
ירמזו על מקומו דבר מה).
ה. הדרום - אף הוא בפרשתנו פעמיים,
אך לא כקודמו – כינוייו – שניים.
למתקשים: היפוך שמו של כינוי הצפון,
ושמו היום של איזור הדרום.
ו. משבעת המינים על ארבעה בנח דובר,
מין חמישי כשם מקום – בפרשתנו נזכר.
ז. לא של נח זאת התיבה (מזוודה),
אך אף היא להצלת אדם נועדה.
הפעם לא מפחד מים,
אלא רק ממראה עיניים (רש"י).
ח. ערי בירה בזו הסדרה:
בפעם היחידה בתורה בירתנו נזכרה.
ובירת מדינה מצפון פעמיים נזכרה,
ושוב לא חזרה והוזכרה בתורה.
ובירת מדינה אחרת ממזרח קדמה,
בפרשת דברים מופיעה – יחידאית בתורה.
נפיל אשר ערשׂו בזו העיר מצויה,
בפרשתנו לפליט קם ונהיה.
ט. בפרשת נח את נמרוד קל למצוא.
וכמו-כן, את כבשן האש שבארצו.
אך היכן השניים בפרשה מסתתרים?
י. כשני שרה חסר אחד – פסוקי זאת הסדרה.
אך על כמה משנותיה אלו לנו ספרה?
זאת תדע אם תעשה חשבון
מה גילה בפסוק הראשון והאחרון.
תשובות
א. חמשת המלכים מרדו בכדרלעמר ונלחמו בו, לבסוף נסו ונפלו לבארות חמר. הגר בורחת משרה ומגיעה לבאר שם נגלה לה המלאך, הבאר נקראת 'באר לחי רואי'.
ב. ה' מבטיח לאברהם 'הבט נא השמימה וספור הכוכבים... כה יהיה זרעך', בברית בין הבתרים אח"כ נאמר שבתחילה יהיו עבדים ארבע מאות שנה. הגר בורחת למדבר ושם המלאך מבטיח לה 'הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרוב'.
ג. 'וימצאה מלאך ה'... על העין בדרך שור'. יעקב מברך את יוסף 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור' (מ"ט, כ"ב).
ד. 'אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה', ובתרגום- 'אם את לצפונא ואנא לדרומא, ואם את לדרומא ואנא לצפונא'. 'וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק', ובתרגום- 'עד חובה די מציפונא (-אשר מצפון) לדמשק'.
ה. 'אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה'. 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה', תרגום- 'ונטל אברם אזל ונטל לדרומא'.
ו. 'וגם את האמרי היושב בחצצון תמר' (י"ד, ז').
ז. 'למד שהטמין אותה (-את שרה) בתיבה ועל ידי שתבעו את המכס פתחו וראו אותה' (רש"י י"ב, י"ד).
ח. 'ומלכי צדק מלך שלם (-ירושלים)'. 'וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק', 'ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר'. 'כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון' (דברים ג', י"א), ובפרשתנו- 'ויבא הפליט- ...זה עוג' (רש"י י"ד, י"ג).
ט. 'אמרפל מלך שנער- הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש' (רש"י).
י. 126 פסוקים בפרשה. הפרשה מתחילה בהליכת אברהם לארץ בגיל 75 (י"ב, ד') ומסתיימת במילתו בגיל 99 (י"ז, כ"ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
