ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קו. 8+ - קז. 9+)
א. המקור לקידוש בלילה וביום
למסקנת הגמרא –
"זכור את יום השבת לקדשו" – זוכרהו על היין בכניסתו ("נזכירה דודיך מיין" (תוס')).
"זכור את יום" – גם ביום.
(לגבי היום, זה ודאי דרבנן, לגבי הלילה להרבה ראשונים היין הוא דרבנן וזה רק אסכמתא).
(קו. באמצע)
ב. נוסח הקידוש ביום
רב יהודה – בורא פרי הגפן, ללא ברכת הקידוש
(כיון שמברך לפני הסעודה, שזה יוצא דופן, ניכר שזה לכבוד שבת).
רב אשי התבלט מה המנהג במחוזא, כשאמרו לו לברך "קידושא רבא",
האם רק בפה"ג או גם ברכת הקידוש ("רבא"),
ולכן השתהה אחרי הברכה לראות אם מתחילים לשתות.
(קו. 9-)
ג. מי שלא הבדיל במוצ"ש
(אתמול ראינו שמי שלא קידש בלילה מקדש ביום (רנבי"צ, ובהמשך (קז.) גם רבא. הם קישרו את זה ליכולת להשלים הבדלה)
בני ר' חייא לפי ר' זירא (ורבא קז.) - מבדיל עד יום שלישי (לפני ליל רביעי),
כי רק ימים אלו נחשבים "אחר השבת" שהיתה (כמו שאמר רב אסי לגבי גיטין).
אמימר – רבא (קז. למעלה) – רק ביום ראשון.
ואומר רק בפה"ג וברכת ההבדלה,
ר' יעקב ב"א – לא אומר נר (כיון שנברא במוצ"ש),
ולא אומר בשמים (ראשונים, כיון שכבר נפרד מהנשמה היתירה).
(קו. 1-)
ד. קידוש אחרי נטילת ידיים
מחלוקת בדעת רב –
רב ברונא – אסור (זה הסח הדעת),
רב יצחק בר שמואל בר מרתא – מותר
שהרי ראה את רב נוטל ידיו ומקדש על חלה, ומכאן שברכת הקידוש אינה הפסק.
מכאן אגב שניתן לקדש גם על חלה (בלילה) (וכך נוהגים היקים).
ה. טעם לפני – האם מקדש / מבדיל?
כאמור אתמול, אסור לאכול לפני קידוש והבדלה. מה הדין אם בכל זאת אכל, האם דוחה למחר?
לגבי קידוש –
לא מקדש – רב הונא-רב, רב יוסף – שמואל,
מקדש – רבה-ר"נ-שמואל, ורבא להלכה.
לגבי הבדלה –
לא מבדיל – רב אסי, רב יוסף-שמואל,
מבדיל – הברייתא מאתמול (קה:), רבה-ר"נ-שמואל, ר' ירמיה בר אבא (כרבו – רב), רבא להלכה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
