ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אז התנופף ברמה מעל כל בית בישראל הדגל הלאומי, וגם ציבור בני התורה מכל הגוונים לא ראה לנכון להסתייג ממנו. נכון, שמאז התרחשו הרבה דברים שגרמו אכזבה ומפח נפש לציבור שומר תורה ומצווה. ודאי שלא כך ציפינו שתהא התפתחות המדינה. לא חשבנו שמוסדות השיפוט במדינה יקומו ויהיו כהמשך למוסדות השיפוט ויסודות השיפוט שהיו קיימים בימי המנדט. בתמימותנו דמינו שמעתה יוכרז שמשפט מדינת ישראל הוא משפט התורה, שיסודותיו כל כך מוסריים והגיוניים וכל כך הרבה תבונה וחריפות של גאוני עולם הושקעו בו, כהמשך מסורת ישראל ממשה מסיני, יהוו מעתה המשפט המוכר והיחידי. אך לא כן היה, השפחה ירשה את גבירתה, ולא עוד אלא שהולכים ומצירים מדי פעם את השארית הנשארת בדמות חוקי האישות והמשפחה; לא דימינו שהחינוך, הנקרא כללי, יחנך ילדי ישראל ללא דעת תורת ישראל. ספר הספרים, אשר הוא המקור גם לכל התרבות האנושית הכללית, מונח בקרן זווית, והילד אינו מכיר ממנו רק קטעים בודדים, בדמות סיפורי אגדות שאינם מחייבים; לא חשבנו שהשבת תגורש מרחובותינו ביד רמה ובעזות מצח; לא חלמנו כי יעיזו להרים ראש נגד חוקי הטהרה והקדושה של המשפחה הישראלית, ויראו במה שנקרא "נישואין אזרחיים" תחליף נאות לדת משה וישראל; שיהיה צורך במאבק, ולעת עתה - אף ללא הצלחה, על ההגדרה היחידה שיכולה להיות קיימת למושג "מיהו יהודי"; לא העלינו על הדעת כי ימצאו בינינו שופכי דמים, כי יהיו בינינו נבלים ואנסים ואנשי "עולם התחתון", צורכי סמים, ואשר לא יירתעו מכל נבלה... גדולה וארוכה היא הרשימה המדכדכת של ירידה רוחנית המדרדרת אותנו אל תהום השפלות - כמקולקלים שבהם...
אך הן כל אלה, אינן גזירה מן השמים. הרי לימדו אותנו חז"ל כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", והרבה מזה בידינו הוא, ביד כל אחד ואחד, וביד כל המונות בית ישראל, אשר ליבם נאמן לתורת א-ל, והם יושבים ספונים בבתיהם אשר בגולה, ממשיכים לבנות שם היכלות ובתי ראוה, ואוטמים אזניהם מלשמוע קול ארץ אבותיהם הזועקת להם. וכיום, עם התפרצות גל האיבה של שכנינו מעמי הנכר, אשר חשבנו כי כבר השלימו עם קיומנו, חוזרת ומתעוררת שוב הנטיה שהיתה רווחת בשעתה בגולה, בהרבה ציבורים הנאמנים לתורה, לשוב להתנכר ולהתנער מהזדהות עם תקומת העם בארצו. שוב ושוב נשמעים הקולות, אשר עם ראשית קום המדינה לא העיזו להשמיע אותם. וזה בנוסח "הלא אמרנו לכם"! ולא ידעו ולא יבינו, כי אם אמנם עומדים אנחנו כיום בשעת מבחן קשה, הרי מידינו היתה זאת! נפתח נא את ספר "שיר השירים", הוא המוגדר כקודש הקודשים של שיח בתולת ישראל עם דודה, והנה קוראים אנחנו את הדברים המאלפים:
"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות.
הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.
אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי.
פשטתי את כותנתי - איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי - איככה אטנפם..."
ומה נאמר שם הלאה מזה? קמתי אני לפתוח לדודי, ודודי חמק עבר...
פירוש הדברים ניתן בשעתו ע"י אחד מגדולי אמוראי ארץ ישראל, באשר לעליית עזרא, שהיתה יכולה להיות, לדעתו, עידן הגאולה השלימה אלא שבמו היד דחו אותה.
הלא כך נאמר במס' יומא (ט' ב'):
"ר"ל הוי סחי בירדנא. אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא. א"ל: אלהא סנינא לכו. דכתיב: "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שה"ש ח' י'). אם עשיתם עצמכם כחומה, ועליתם כולכם בימי עזרא, נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו. עכשיו שעליתם כדלתות (שער שיש בו שני דלתות, פותח אחד וחבירו סוגר, כך עליתם לחצאין, רש"י) נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו." עכ"ל הגמרא.
ובעוד, שאז - כפי שהעיר בזה ר' יוחנן, עוד טרם הגיעה השעה, הרי אחרי שעברו מאז חורבן הבית השני כאלפים שנה של שנות השפלה ויגון, שוב נדחה אנחנו את התגלות ה' על עמו ונחלתו, נתפלפל ונתוכח, אם אכן על תקופה זו נאמרו כל ההבטחות, ולא נחול ולא נרגיש כי אנחנו, אנחנו ולא אחר, המרחיקים בדיבורים אלה, בפקפוקים אלה, במבוכה שאנו זורעים בקרב מחננו, את הגאולה, את ניצני הגאולה, את ראשית צמיחתה, וכדבריו הנמרצים של הכוזרי (מאמר ב', כ"ד):
"... כי הענין האלקי איננו חל על האיש, אלא לפי הזדמנותו לו, אם מעט מעט, ואם הרבה - הרבה".
עוד לא איחרנו המועד, עוד אנו שליטים בגבולות אשר נקבעו לנו בביאה ראשונה אל ארץ זו בפ' מסעי. שמא נפסיק מלהתוכח, שמא נתאחד - כאיש אחד בלב אחד לקירוב המטרה המובטחת, המטרה הנכספת.
"יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב, סלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
