ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענינה של ספירת העומר היא הופעת התהליך של היצירה הא-להית, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג, כ"א). החלק הראשון של הספירה קרוב יותר, קשור יותר, ליצירת הגוף הלאומי, ומתקדמים יום אחרי יום,"אדדם עד בית א-לוהים בקול רינה" (תהילים מ"ב,ה') אדדם עולה 49, עד שמגיעים לחלק האחרון, הקשור יותר להופעת הצד הרוחני-תורני של העם, המכשיר אותנו לקבלת המוחין, לדבר ה'.
פסח שני שייך עדיין לחציה הראשון של הספירה. וכך גם בזמננו, ההשגחה העליונה זיכתה אותנו ביום העצמאות, שהוא צעד נוסף ומשמעותי לאחר גלות ארוכה מאוד, בהופעת הגוף הלאומי שלנו, וקשור יותר ל"אשר בחר בנו מכל העמים", - וחל ב-ה' אייר, המקביל ליום כ' לעומר, כלומר עדיין בפרק הראשון. לאחר מכן ירושלים, הקשורה יותר ל"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", רוחני יותר באופיו, קרוב יותר ל"ונתן לנו את תורתו" ביום מ"ג לעומר.
קדושת הגוף הלאומי של זמן חרותנו וזמן מתן תורתנו, הינה הויה אחת המחוברת ע"י גשר הספירה. מחד - אשר בחר בנו מכל העמים, זו ברכת התורה, אבל אי אפשר לבוא לקבל תורה מבלי לעבור דרך "ממחרת השבת" – ממחרת הפסח, מאידך.
אכן, גם אין תאריך למתן תורה, אלא רק חמישים יום לאחר הקרבת העומר ממחרת השבת, יו"ט הראשון של פסח.
מי שרוצה לשמור "דת", ולא מתוך השתייכות לבחירת העם, הלאום, לא יגיע לעולם למתן תורה בסיני, שם היינו בבחינת "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים". גם תלמידי רבי עקיבא כ"ד אלף זוגות הראשונים, וגם רבי מאיר בעה"נ ורשב"י בל"ג בעומר שייכים לתהליך הנ"ל, ולא נאריך כאן. רק נוסיף את דברי הרצי"ה בתורה הגואלת חלק ד', שגילה לנו קדושה נוספת הטמונה בתקופה זו מיציאת מצרים ועד גמר שכלול צורת הנשמה הישראלית במתן תורה. הספירה מתיחסת אל הנפת העומר: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה..." ראשית קצירכם. בראשית האחיזה בקרקע שלנו וכו' ע"ש דבריו המאירים.
התהליך הנ"ל של "נהיית לעם" קשור ביסודו לקדושת ארץ ישראל, והיה מוכרח להיות כך, שהרי עם בארצו, כל התהליך שהתחיל ביציאת מצרים מתחילים לספור ממחרת, לא לפני שנכנסנו לארץ "כי תבואו אל הארץ" .
הנה ב"ה זכינו להרחיב קצת על קב"ה, אורייתא, ישראל (וארצו) שמתקשרים זה בזה. יהא זה שכרנו.
חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
