ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- נזיקין
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- נזקי שכנים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובע: א, הדייר העליון
הנתבע:ב, הדייר התחתון
התביעה:
התובע והנתבע מתגוררים באותו הבנין, דירת התובע סמוכה לגג הבנין, צינורות המים של דוד השמש של הנתבע עוברים בביתו של התובע. אחד הצינורות של הנתבע התפוצץ וכתוצאה מכך היתה רטיבות בבית התובע. בשלב ראשון לא היה ידוע שהדליפה היא מצינור זה. לצורך גילוי התקלה הוצרך התובע להרים בביתו מרצפות ולבצע עבודות שונות, לאחר הגילוי היה צורך להשיב את המצב על כנו. עבודות אלו הגיעו לסך 3000 ש"ח והתובע דורש מהנתבע תשלום עבור תיקון זה.
תשובת הנתבע:
הנתבע טען שהיה ניתן לגלות את התקלה במחיר זול הרבה יותר והיה על התובע לשתף אותו בתקלה לפני שהזמין בעל מלאכה שדרש סכום כזה.
בירור הדין
התביעה היא לתשלום ההוצאות שנבעו מהצורך לגילוי מקור התקלה, לא מדובר על תשלום עבור התיקון של הצינור וכן לא מדובר על נזק שהמים גרמו.
חיוב הנתבע בדברים אלו יכול לנבוע משתי סיבות:
א.הוא גרם להוצאות שהרי בגלל התקלה בצינור שלו היה צריך לטרוח ולהרים מרצפות.
ב. הנתבע הרי מחוייב לתקן את הצינור שלו, ולכן לולא שהתובע היה מגלה את התקלה היה צריך הנתבע בעצמו להוציא את ההוצאות על מנת לגלות את הפיצוץ של הצינור. כך שבעצם הוא גם נהנה מעבודה זו.
ולהלן נדון בשתי הנקודות הנ"ל.
ג.אומנם ברור שהנתבע גרם לתובע את ההוצאות, אולם יש לראות זאת כגרמא בנזיקין שאינו מחייב את הנתבע לשלם. השו"ע בס' שפ"ו סע' א' מביא להלכה את הגמ' לגבי הדוחף מטבע של חברו לים, מדובר שם שהוא זורק מטבע של חברו לים, הזורק אינו חייב כמזיק מכיון שהבעלים יכול להוציאו מהמים הצלולים, אולם הוצאת המטבע גורמת לבעלים הוצאות כספיות שהרי עליו לשכור אדם שיויצא את המטבע מהמים.
נחלקו שם הראשונים דעת הרמב"ם לחייב במקרה כזה מדינא דגרמי ואילו הר"י והרא"ש סוברים שזהו גרמא ופטור. השו"ע פוסק בזה כרמב"ם שחייב אולם הרמ"א בהג"ה בסע' ג' פוטר מדין גרמא והש"ך באות ז' כותב שכך ההלכה. המקרה שלנו לכאורה דומה לדוחף מטבע מבחינה זו שאדם אחד גורם לשני הוצאות ולכן לכאורה לפי הרמ"א והש"ך יש להגדיר זאת כגרמא. ברם יתכן שגם השו"ע והרמב"ם יודו שזו גרמא שהרי שם מדובר שבמזיד דוחף את המטבע והנזק הוא ברי, לעומת זאת אצלינו הנזק לא היה במזיד {עיין ש"ך אות א' הסובר שאין גרמי במזיד מכיון שלדעתו גרמי זה כעין קנס} יתר על כן אין כאן ברי היזקא שהרי יתכן שמישהו אחר היה מגלה את הנזק באופן אחר ולא ניתן לומר שברי היזקא שתקלה כזו גורמת להוצאות כאלה.
כאמור גם ללא חילוקים אלו פוסקים הרמ"א והש"ך שזה גרמא ולכן אין להוציא מהמוחזק.
ד.לאחר שראינו שיש לפטור את המוחזק מחובת הנזק יש לבדוק אולי יש לחייבו שכן גם הוא נהנה מהגילוי. בזורק מטבע לים, הזורק לא מרויח כלום מהוצאת המטבע המטבע אינו שלו לעומת זאת כאן מדובר על צינור שלו שהוא צריך לתקן. לכאורה נוצר כאן מצב ששניהם זקוקים לגילוי התקלה התובע היה צריך לדעת איפה בכלל התקלה כדי לדעת למי לפנות ואילו לאחר שהענין התגלה הנתבע היה זקוק לזה כדי לתקן. בפועל מי ששילם היה התובע.
ה.דין שני אנשים הזקוקים לאותו הדבר ואחד מוציא הוצאות מצאנו בס' קנ"ח לגבי המקיף את חבירו, ההלכה שם היא שאם בעל שדה בנה גדר המועילה גם לשדה של השכן, השכן אינו חייב לשלם אולם אם גילה דעתו דניחא ליה בשדה זו חייב לשלם. הפוסקים נחלקו שם בשאלה מדוע הניקף חייב לשלם ולא אומרים זה נהנה וזה לא חסר, הקצות שם בס' קנ"ח אות ו' מביא מחלוקת בענין זה וזה לשונו:
" וכן אם הניקף עצמו. בפרק כיצד הרגל (ב"ק) דף כ' (ע"ב) ת"ש אמר רבי יוסי אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, טעמא דגדר ניקף הא מקיף פטור, שמע מינה זה נהנה וזה לא חסר פטור. והקשו בתוס' שם (ד"ה טעמא) א"כ עמד ניקף נמי, ותירצו דשאני עמד ניקף דגלי אדעתיה דניחא ליה בהוצאה ע"ש. וכך כתבו תוס' בפ"ק דב"ב דף ה' (ע"א ד"ה אע"פ) גבי סמך לו כותל אחר וע"ש. וביש"ש פרק כיצד הרגל (סי' ט"ז) העלה דאין לחלק בכך וזה נהנה וזה לא חסר לעולם פטור אפילו גלי אדעתיה דניחא ליה בהוצאה ע"ש, והובא דבריו בסימן קנ"ז (סקי"א"). ולכן נראה לענ"ד בישוב קושית תוס', והוא לפי מ"ש הרב המגיד (פ"ג משכנים ה"ד) בטעמא דהרמב"ם (שם) שכתב והוא שיהיה על מקום שניהם, ומשום דאז זוכה לו חצירו בחצי הכותל ע"ש."
הקצות מביא מחלוקת לפי התוס' עצם העובדה שניחא ליה מחייבת אותו לשלם, המהרש"ל חולק וסובר שזה נהנה וזה לא חסר ומכיון שהמקיף לעצמו היה צריך להוציא את ההוצאה הרי הניקף צריך להיות פטור והמהרש"ל כנראה סובר שרק כאשר המקיף צריך להקיף יותר בגלל הניקף הנמצא באמצע שדהו חייב לשלם. הקצות שם מסביר שהניקף חייב לשלם מכיון שכאשר ניחא ליה בגדר הוא בעצם זוכה בגדר, הגדר הופכת להיות גם שלו ולכן הוא חייב לשלם עליה, לכאורה עולה מדברי הקצות שבמקום שהניקף אינו זוכה בדבר מסויים אין עליו חובת תשלום. כעין זה מובא ברמ"א בס' רס"ד סעיף ד:
"וכן שנים שנתפסו והוציא אחד הוצאות, אם השני יצא מן המאסר בלא השתדלות חבירו, אין חייב ליתן לחבירו כלום, הואיל ולא התנה עמו. ואם לא יצא רק ע"י השתדלות האחר, לא יוכל לומר: לא הייתי צריך להשתדלותך כי ידי תקיפה, אע"פ שהאמת אתו, מ"מ חייב ליתן לו לפי מה שנהנה, לפי ראות ב"ד, כן נראה לי (ועיין במרדכי פ' הגוזל בתרא תשובת מהר"ם ודלא כמהר"ם פדוואה סי' ס"ג). ואם נראה לב"ד שלא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו, דאפילו בשבילו לבדו היה צריך לכל הוצאות אלו, אינו חייב ליתן לו כלום, דזה נהנה וזה אינו חסר. לכן יש מי שפסק: מי שהציל ספריו וספרי חבירו, אם לא הוצרך להרבות הוצאות בשביל חבירו, אין חבירו חייב לשלם לו כלום (הגהות אלפסי פ' הגוזל). ונ"ל דווקא שירד תחלה להציל שלו, אלא שהציל גם כן של חבירו עמו. אבל אם ירד על דעת שניהן, חייב ליתן לו מה שנהנה, מאחר שהציל של חבירו, וכמו שנתבאר, כן נ"ל. וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר: בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו (ר"ן פ' שני דייני גזירות)".
מפורש א"כ בדברי הרמ"א שאע"פ שאחד נהנה ממעשה חבירו, אינו חייב לשלם משום שהראשון היה חייב ממילא לשלם הוצאותיו וזה נהנה וזה לא חסר פטור. אומנם כותב הרמ"א שאם לכתחילה ירד על דעת שניהם חייב גם השני להשתתף.
בנידון דידן לכאורה אי אפשר לומר שירד על דעת שניהם, הנתבע הרי טוען שהתובע לא שיתף אותו בפיתרון הבעיה ולכן הוא פטור מלשלם.
סיכום
א.לא ניתן לחייב את הנתבע בגלל הנאתו שהרי גם התובע היה חפץ למצוא את התקלה.
ב.מכיון שהנתבע הוא בעל התקלה ניתן לראותו כגורם להוצאות ויש כאן א"כ דין גרמא.
ג.בגרמא יש אפשרות לחייב שליש כדי לצאת ידי שמיים וגם כאן יש מקום לחייבו שליש דהיינו 1000 ש"ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
