ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בראש השנה אנו מקיימים את מצוות שמיעת קול השופר, המצווה היחידה שמתקיימת על ידי שמיעה לדעת רוב הראשונים, ולכן אנו מברכים "לשמוע קול שופר", גם בעל התוקע יוצא ידי חובה על ידי שמיעת התקיעות.
חוש השמיעה הוא חוש פנימי. השמיעה משמעותה הפנמה, ולכן עם ישראל בשמיעתו את קול ה' בהר סיני קיבל על עצמו עול מלכות שמים ועול מצוות, חז"ל הדגישו את השמיעה כחוש המרכזי במעמד הר סיני: "אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני" (קידושין כ"ב(. שמיעה היא הסכמה, ולכן לעיתים אמורא אומר לחברו: "לא שמיע לי" כשכוונתו לומר: "לא סבירא לי" אינני מקבל את דבריך (עירובין ק"ב).
"השמיעה לקול ד', ההתמסרות לרצון אדון כל, בורא כל עולמי עד מראשית סתר עליון עד מעמקי אחרית כל פעל גלוי, השמיעה הזאת היא המאחדת עדי עד את ברכת ההויה הגלויה והנסתרת. 'עקב אשר שמעת בקולי'". הרב מסביר את דברי ה' לאברהם אבינו אחרי עקידת יצחק: "עקב אשר שמעת בקולי", אברהם אבינו גילה התמסרות מוחלטת לרצון ה', שמיעה בקול ה' בצורה מלאה, מעלה זו אמורה לאחד את כל הבריאה ולהוריד אליה שפע של ברכה גלויה ונסתרת.
בראש השנה אנו שומעים את קול השופר המזכיר לנו את יצחק הנעקד ואת אברהם אביו העוקד, ומנסים להגיע למדרגה של התמסרות לרצון ה', כולנו יחד שומעים את השופר. שמיעה זו עשויה להוריד לעולם כוחות שפע רבים וטובים.
שמיעת קול השופר מעוררת לתשובה: "משיב נשמות נדחות למעון רבצם". השמיעה מחברת את האדם אל שורשיו הפנימיים: "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (אבות ו' ב). "הד הקול מה"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה", היוצאת בכל יום מהר חורב, אשר כל איש שומע את שמעה במשכיות לבו, והכול תלוי עד כמה עמוק הוא הרושם הנשאר מאותה השמיעה. אמנם התשובה היא באה מתוך הקשבה זו" (חדריו עמ' עא). בת הקול היוצאת מהר סיני מידי יום מעוררת את האדם לתשובה, אדם צריך להקשיב ולהפנים, וככל שיעמיק ויכניס לתוכו את הקול כך רישומו של הקול יישאר בתוכו לזמן ארוך ומתוכו תנבע התשובה. השופר בראש השנה הוא קול השופר הנשמע במעמד הר סיני ומכוחו אותה בת קול היוצאת מהר חורב בכל יום ויום.
כוח השמיעה הוא הבסיס להתחדשות, אדם שומע קולות חדשים מתוכו ומסביבתו, מפנים ורוכש תובנות חדשות, מאידך חז"ל הדגישו: "אם שמוע תשמע - אם שמעת בישן תשמע בחדש" (פסיקתא זוטרתא בשלח)."דווקא אם שמע בישן תשמע בחדש, אחד מהיסודות המציל את המחשבה מכיליון, הוא ההתעמקות בהישן. יעלה החדש ויפרח, יציץ ציץ ויפרח וישגא מאד, בכל זאת אנו צריכים תמיד לעומק הרוח של הישן... כל אשר רוחו נשאו לתור בחכמה, לדעת את רוח המדע הנאצל ברום חופשיותו שיכול להיות מתואר בזמנינו, הוא, ודווקא הוא, ימלא אז את אוצרו רכוש רב, כאשר יפנה אל הישן, אל התורה והמסורת, אל כל דברי חכמים וחידותם..." (שמונה קבצים א' רב)."החידוש האמיתי הוא נלקח מתמצית כל המהות של היש הקדום לו שמכוחו הוא בא. הפרי יוצא מכל האופי של העץ, מעומק גזעו ושרשו, מיסוד שאיבת לשדו עד ראש צמרתו והתפשטות ענפיו ועליו" (אורות הקודש ד' תפו). הרב מזהיר מפני ההתעלמות ממסורת ישראל החקוקה באומה: "וכל התקלות הבאות לאדם ולעולם בחיי הרוח שסיבוכיהם מעכבים את הוד החיים כולם לכל פרטיהם, איננו בא כי-אם מהפניית הלב מן הישן, לאותם האנשים שהחדש דופק על פתחי לבבם" (אורות האמונה עמ' 56).
שמיעת קול השופר נוטעת בתוכנו כוחות חדשים, רצון לחדש ולהתחדש אבל מאידך היא מזכירה לנו את עקידת יצחק ואת מעמד הר סיני, היסודות האמוניים שנחקקו באמונת האומה לדורי דורות, ומתוך החיבור אליהם ניתן לחדש ולהתפתח.
מעבר לשמיעה הכללית קיימת גם שמיעה פרטנית, כל אחד מישראל שומע קול פנימי אישי: "העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם הכשרה לבנין הנצחי העצמי של היחיד, כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי" (אורות הקודש ג' קלט). ההקשבה עליה מדבר הרב יכולה להיות הקשבה לקול חיצוני המעורר את האדם לגילוי כוחות מיוחדים הנטועים בו, ובנוסף גם הקשבה לקול פנימי הנטוע בנשמתו ומעורר אותו לגילוי תפקידו בעולם ולתשובה על חטאיו. לעיתים קיימת סכנה בכך שהאדם מקשיב להרבה קולות חיצוניים ומאבד את עצמיותו: "ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה, עד שאובד הוא את הריכוז העצמי, יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח, ולא ידע. אז כל עמלו לריק הוא, ואין לו תקנה כי אם על ידי ערלת אזן כבירה, שמונעתו מכל הקשבה" (אורות הקודש שם). במצב זה של איבוד הזהות האישית, האדם אינו ממלא את תפקידו בעולם הזה: "עמלו לריק", תקנתו היא חירשות זמנית, התנתקות מהסביבה ומפגש אישי עם עצמו כדי להכיר את "שמו הפרטי". ולאחר מכן: "הוא שב ומתחדש בצורה חדשה".
שמיעת קול השופר היא אחידה, כל עם ישראל שומע את אותם קולות, כולם מתאחדים סביב ההתמסרות לה' כאברהם ויצחק בעקידת יצחק, וכמו במעמד הר סיני, מצפים לכוחות חדשים, בריאה מחודשת כמו בבריאת העולם, ובנוסף לכך כל אחד יכול וצריך בשמיעת קול השופר לגלות בתוכו את ייחודו ותפקידו בעולמו של הקב"ה. אם נזכה לכך נגיע לשלמות כללית ופרטית בראש השנה הבעל"ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
