ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(סה: תחילת פרק אלו דברים עד סו: 6-)
הפסח דוחה שבת
א. המקור (משנה + ברייתא + דיון ברבע התחתון)
[הקדמה -
מניין שתמיד דוחה שבת –
- 1.למשנתנו ניתן לומר "מועדו" ("להקריב לי במועדו" – במדבר כח).
- 2.לברייתא שלא לומדת ממועדו – "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה"].
המקור שגם פסח דוחה שבת -
- 1.משנתנו – "ויעשו בנ"י את הפסח במועדו" (במדבר ט, ב).
- 2.הלל לבני בתירא – לומדים את זה מקרבן תמיד:
A. גזירה שווה ("במועדו – במועדו").
B. קל וחומר מהתמיד שאין ענוש כרת.
הערות -
1. באמת אמר קודם את הקל וחומר, למרות שידע את הגז"ש כי אמר שלמרות שלא קיבלו מרבותיהם את הגז"ש, היו צריכים לדרוש קל וחומר מעצמם.
2. הם דחו את הקל וחומר – יש חומרות בתמיד שהוא תדיר + כליל.
ב. הבאת סכין למקדש בשבת
A. במשנה נחלקו לגבי מכשירי הקרבן שיכל לעשות לפני שבת –
רבנן – אסור (אפילו באיסורי דרבנן)
ר"א – מותר (אפילו באיסורי דאורייתא).
B. בברייתא, לפי רבנן שאסור,
שאלו בני בתירא את הלל מה לעשות אם שכח את הסכין? (טלטול מחוץ לתחום/ברה"ר)
ואמר להם בסוף כפי שהעם עשה –לשים הסכין בצמר של הכבש וכך להביאו.
בעיות עם פתרון זה:
- 1.עושה עבודה בקודשים?
(כמו שנאמר לגבי בכור "לא תעבוד בבכור שורך")
תשובה –מקדיש רק בסוף.
קשה – אסור מדרבנן להקדיש בשבת ויו"ט?
תשובה – מותר אם זה קרבן שקבוע לו זמן (גם לפי רבנן שאוסרים מכשירי קרבן).
- 2.מחמר – מנהיג בהמה עם משא עובר על "לא תעשה כל מלאכה... ובהמתך...".
- 3.תשובה – זה בשינוי ("כלאחר יד"), ואפילו שלרבנן גם מכשירין שהן דרבנן אסורים, כאן שזה שינוי גמור – מותר (כי אף אחד לא סוחב עם כבש).
(וזה היה הספק של בני בתירא, וענה להם הלל ששמעיה ואבטליון התירו).
(סו: שליש עליון)
ג. אגדתא – גאווה וכעס
א. ר"י-רב: כל המתגאה –
- 1.חכמתו מסתלקת -
באותה ברייתא הלל קנטר אותם על שלא ידעו שפסח דוחה שבת, כי לא שמשו את שמעיה ואבטליון, ומיד אחרי זה שאלוהו לגבי הבאת הסכין ושכח מה למד משמעיה ואבטליון. - 2.נבואתו מסתלקת –
שופטים ה,ז – "בימי שמגר בן ענת... חדלו ארחות... עד שקמתי אם בישראל",
ובפסוק יב – "עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר" – נסתלקה ממנה שכינה והתפללה לה' שתשוב.
ב. ר"ל – כל הכועס -
- 1.חכמת מסתלקת -
משה כעס על החיילים שבאו ממלחמת מדין שהחיו את הנקבות, ואז שכח את דיני הכשרת כלי מדין ולכן אלעזר הכהן לימדם (הוא למדם ממשה לפני שמשה שכחם). - 2.נבואתו מסתלקת –
ג. אגב, רבי מני ב"פ – כל הכועס מורידין אותו מגדולתו,
(שמ"א ט"ז) כשבא שמואל למשוח אחד מבני ישי למלך, כתוב על אליאב – "כי מאסתיהו" – משמע שמראש היה ראוי,
ולמה נמאס ממלוכה - כי נטה לכעס, כמו שרואים בפרק הבא שכעס על דוד שבא למלחמת גלית.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










