ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא נתן לכל אחד מהם סכום כסף להוצאות הנסיעה, ציידם בבגדים ומעט מיטלטלים, בירכם בחמימות, והבנים נפוצו לכל עבר.
אחד הבנים, ר' יחיאל שמו, החליט לנסוע לפולין. הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק גדול ובעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' בשם הבעל שם טוב שהנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החל להתעניין בו ובתורתו.
לבעל שם טוב הייתה בת בשם אדל. הוא החשיבה כאחד מתלמידיו והעיד שנטל את נשמתה מהפסוק "מימינו אש דת למו". כשהגיעה לפרקה שלח הבעל שם טוב אחד מתלמידיו הבכירים לתהות על קנקנו של אותו ר' יחיאל, כדי לדעת אם הוא מתאים לשאת את בתו.
בשובו אמר התלמיד: "הוא אומר שאינו יודע מאומה, מעולם לא ידע דבר, ולעולם לא יידע".
"אם כן", אמר הבעל שם טוב, "אפשר לגמור את השידוך עם הבחור הזה".
רבי יחיאל היה צדיק נסתר ופלאי, מבכירי תלמידי הבעל שם טוב, וזכה לשמשו. הוא היה אביהם של רבי אפרים מסלדיקוב, רבי ברוך ממז'יבוז' ופייגא, אמו של רבי נחמן מברסלב.
פעם אחת רבי יחיאל היה צריך לנסוע למקום רחוק. לפני צאתו אמר לו הבעל שם טוב: "אתה יוצא כעת לדרך רחוקה. עליך לדעת שצריך להיזהר בכל דיבור שתאמר, ואם ישאלו אותך דבר מה בלכתך בדרך, תיזהר ביותר לענות תשובה נכונה ולא ייצא דבר מכשול מפיך להשיב דבר שאינו הגון".
רבי יחיאל תמה על דברי חותנו הקדוש ולא הבין למה הוא מרמז לו.
הוא החל לנסוע בעגלה רתומה לסוסים. לאחר כברת דרך הגיע ליער גדול והחל לתעות בתוכו עד שמצא את עצמו בעומק היער. הוא לא מצא שום דרך מוצא איך להיחלץ מהסבך ולהגיע לעיר מושב.
לפתע ראה כי בא כנגדו יהודי זקן שזקנו הלבן יורד על פי מידותיו. הוא התפלא בלבו איך הלה הגיע לכאן.
הזקן הדור הפנים ניגש אליו ואמר: "ר' יהודי, שלום עליכם! מאין אתם באים? ניכר שאינכם מתגוררים במקומנו".
"באתי מפולין", אמר רבי יחיאל.
"מה מצב היהודים בפולין?", התעניין היהודי הזקן.
"ברוך השם", השיב רבי יחיאל, "אבינו שבשמיים אינו עוזב אף פעם את בני ישראל ותמיד נמצא עמם ושומר עליהם".
רבי יחיאל הביט מולו ונדהם לראות שהזקן נעלם לפתע כלא היה. לאחר מכן התעשת ומיד מצא את הדרך לצאת מסבך היער.
כאשר הגיע לביתו בתום מסעו, הלך לקבל שלום מחותנו. מיד כאשר פתח את הדלת להיכנס, אמר לו הבעל שם טוב: "הלא התרעתי בפניך וביקשתי ממך שתיזהר בדיבורך! אמרתי לך שכאשר אדם נמצא בדרך עליו להשכיל ולדעת מה לענות. ולמה לא השכלת להשיב כהוגן?!"
רבי יחיאל עמד משתומם. הוא לא הבין כלל למה מתכוון חותנו הקדוש.
"הנה אברהם אבינו", הסביר הבעל שם טוב, "עומד תדיר לפני כסא הכבוד וצועק אל הבורא אודות אריכות הגלות המר הזה שאין לו קץ, ומה יהיה בסופם של בני ישראל. והקדוש ברוך הוא עונה לו כי אינו עוזבם, וגם בגלותם הוא נמצא איתם, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא הולך יחד עם בני ישראל בגלות. הצדיקים פעלו בתפילתם שאברהם אבינו לא יסכים לתשובה זו, אלא ירעיש עולמות ויטען שהוא רוצה לרדת לעולם כדי להיווכח בעצמו אם נכון הדבר. טענתו נתקבלה והסכימו בשמיים שירד לעולם הזה וישאל אותך לגבי מצבם של היהודים. גם אברהם אבינו הסכים, שאם אתה תאמר כדברי הקדוש ברוך הוא שאין הגלות נוראה כל כך, אזי גם הוא יקבל זאת בשלווה, ולא יזעק יותר על אריכות הגלות".
"דע לך כי הזקן שפגשת ביער היה אברהם אבינו. הוא שאל אותך על מצב היהודים ואתה ענית לו שמצבם טוב, שהקדוש ברוך הוא שומר ועוזר ומציל אותם תמיד. וכך חזר אברהם אבינו למקומו בשמחה ושוב לא הרעיש עולמות על הגאולה השלמה, ובגלל תשובתך נדחתה הגאולה..."
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
