ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אהרן אביחי עמוס בן מלכה ורחל בת אורי
פֶּרֶק שִׁשִּׁי
ביאור הבחירה במקרא
הקשיים במקרא
א1 פְּסוּקִים הַרְבֵּה יֵשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵן נִרְאִין כְּסוֹתְרִין עִקָּר זֶה, וְנִכְשָׁלִין בָּהֶן רֹ ב הָאָדָם, וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתָּן מֵהֶן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה, וְשֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם מָסוּר לוֹ לְהַטּוֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה. וַהֲרֵינִי מְבָאֵר עִקָּר גָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ תֵּדַע פֵּרוּשׁ כָּל אוֹתָן הַפְּסוּקִים.
עונשו של החוטא
א2 בִּזְמַן שֶׁאָדָם אֶחָד חוֹטֵא אוֹ אַנְשֵׁי מְדִינָה חוֹטְאִין, וְעוֹשֶׂה הַחוֹטֵא חֵטְא שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ - רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ•, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ הֵיאַךְ יִפָּרַע. יֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עַל חֶטְאוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּבָנָיו הַקְּטַנִּים; שֶׁבָּנָיו שֶׁלָּאָדָם הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת וְלֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל מִצְווֹת, כְּקִנְיָנוֹ הֵן•; כָּתוּב: "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" (מלכים ב יד,ו; בדברים כד,טז: יוּמָתוּ) - עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה 'אִישׁ'.
א3 וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹבֵר עָלָיו שׁוּם נֶזֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. אֲבָל אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה - הַתְּשׁוּבָה כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת•*. וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ.
לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ - לשלם לו רעה כגמולו. כְּקִנְיָנוֹ הֵן - כאילו בבעלותו, שהרי הם באחריותו, ולכן פגיעה בהם היא בגדר פירעון מהוריהם (ולא נזכר ברמב"ם עניין הברכה "ברוך שפטרני". ראה ק'). כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת - כמגן המונע את הפורענויות והפגעים מלבוא על האדם (פה"מ אבות ד,יג).
ביאורים
בפרק הקודם האריך הרמב"ם לבאר את העיקר של הבחירה החופשית, והתמודד עם טענות שונות שמגיעות מחוץ ליהדות. בפרק זה הרמב"ם מסביר פסוקים הנראים כסותרים את הבחירה החופשית בתוך התורה בעצמה . קריאה לא נכונה של פסוקי התורה גורמת ל'רוב האדם', כלשון הרמב"ם, לטעות ולחשוב שאין בחירה חופשית.
הרמב"ם יבאר יסוד גדול שממנו נבין את כל הפסוקים הללו.
הנחת היסוד להבנת הפסוקים היא שיש לאדם בחירה חופשית מוחלטת. שהוא בוחר מעצמו לעשות טוב או רע. וממילא ראוי לגמול לו שכר על מעשהו הטוב ולהענישו על מעשהו הרע שעשה בבחירתו. כשהקב"ה מעניש את האדם על מעשיו הרעים ישנם כמה סוגי עונשים;
א. עונש בעולם הזה – מתחלק לשלושה חלקים – עונש על עצמו (גופו), עונש על בניו הקטנים יוצאי חלציו (שהם מצד אחד חלק מגופו וההמשך שלו, ומצד שני כמו רכושו וקניינו), עונש על ממונו.
ב. עונש בעולם הבא – ייתכן שלא יארע לו כל נזק בעולם הזה.
ג. עונש בעולם הזה וגם בעולם הבא.
סוגי העונשים השונים יכולים לעורר תמיהה גדולה. שאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, יכולה להתעורר במלוא עוזה. איך ייתכן שפלוני הצדיק סובל ואילו אלמוני הרשע נהנה?! על זה אומר הרמב"ם שנתינת העונשים השונים ניתנת רק על ידי הקב"ה שהוא אל דעות ויודע איך להיפרע מכל אחד.
הרמב"ם, בפרק השמיני מ'שמונה פרקים', מוסיף שאנו לא יודעים למה ה' מעניש כך ולא אחרת, כמו שאין אנו יודעים למה פלוני נברא בריא והשני בעל מום. אך הכלל שאנו צריכים לזכור הוא שכל דרכיו חסד ומשפט והעונש ניתן בדיוק לפי החטא.
כמובן, כל זה אם לא עשה תשובה. אם עשה תשובה היא עומדת לו כתריס בפני הפורענות. פירוש הדבר הוא שגם אם אדם חייב ייסורים על עברות שבידו, כמו שלמדנו בפרק א, התשובה תהיה כמגן לו ולא יאבד כליל מהייסורים, אלא לאחר שיבואו עליו ישוב לבריאותו ולאיתנו.
הרחבות
* מתי משמשת התשובה כתריס בפני הפורענות?
הַתְּשׁוּבָה כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. המקור לדברים אלו של הרמב"ם נמצא במשנה במסכת אבות: "תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות" [פרק ד משנה יא]. בספר חרדים מביא את קושיית רבינו מאיר מטוליטולא שהקשה מדברי רבי ישמעאל שהובאו בגמרא: "עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין... אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת" [יומא פו.]. לפי זה, הקשה רבנו מאיר כיצד אמרה המשנה שתשובה משמשת כתריס בפני הפורענות, הרי בחטאים הללו התשובה אינה מספיקה, ויש מציאות של ייסורים למרות התשובה? ותירץ שבמשנה מדובר על אדם ששב מאהבה, עליו אמרו חז"ל שזדונותיו נעשות כזכויות [יומא פו:], והוא אינו זקוק לייסורים. וכתב על זה בעל ספר חרדים: "ולפי תירוצו אפשר דהיינו דקאמר תשובה ומעשים טובים, כלומר תשובה שיחשבו עונותיו כמעשים טובים... ".
אולם, בעל ספר חרדים עצמו הסביר באופן: "אמנם התירוץ הנכון אצלי דודאי אם לא יתחזק במעשים טובים יבואו עליו יסורין או יסורין ומיתה על חילול ה', אבל בהתחזקו במעשים טובים יגינו משניהם כדאמרו ז"ל על פסוק בחסד ואמת יכופר עון..." [ספר חרדים פרק סה].
שאלות לדיון
א. מדוע לא חשו התורה והנביאים שבני אדם יטעו ויבינו פסוקים בצורה שאינה נכונה?
ב. כיצד כותב הרמב"ם שייתכן שילדיו הקטנים של אדם ייפגעו בגלל עוון אביהם, כאשר התורה כותבת במפורש "ובנים לא יומתו על אבות"?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
