ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
1. זמן אמירת סליחות הוא מאשמורת הבוקר, ואין לומר קודם חצות לילה.
2. שליח צבור לימים נוראים צריך להיות בעל כמה מעלות, ושיהיה מרוצה לציבור.
3. שליח הצבור צריך לדעת את פירוש התפילה והכוונות הבסיסיות.
4. אם אומרים סליחות קודם זמן עיטוף טלית, על שליח הצבור ליקח טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה.
מנהגי סליחות
מתוך שימי אלול ועשרת ימי תשובה, ימים מיוחדים הם לסליחה ומחילה מאת הקב"ה, נהגו ישראל לומר סליחות ותחנונים בימים אלו.
בראשונים מצאנו כמה מנהגים לגבי הימים בהם נוהגים לומר סליחות:
א. מראש חודש אלול עד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב השו"ע וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ב. מיום א' שלפני ראש השנה ועד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב רמ"א וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ג. בעשרת ימי תשובה בלבד.
זמן אמירת הסליחות לכתחילה הוא באשמורת הבוקר (שהיא סוף הלילה), לפי שאז שט הקב"ה בעולם, וזמן זה זמן רצון הוא1.
אין לומר סליחות קודם חצות לילה, לפי שלא ראוי להזכיר י"ג מידות של רחמים אלא בעת רצון.
ובמוצאי שבת יש טעם נוסף לאסור קודם חצות - מפני קדושת שבת2.
אם אומרים את הסליחות לפני זמן טלית, צריך לקחת טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה7.
מי ראוי להיות שליח צבור בימים אלו?
מפני קדושת ימי הסליחות ומעלתם, נהגו לדקדק בימים אלו לבחור שליח צבור שיש בו מעלות ככל האפשר:
א. אדם הגון וגדול בתורה ומעשים כמה שיותר.
ב. מעל גיל שלושים - מאחר והתפילה היא כנגד עבודת המקדש, ובני לוי עבדו מגיל שלושים ואילך.
ג. שיהיה נשוי, כדי שיהיה שמור מן החטא.
למרות המעלות האלו, כל ישראל כשרים להיות שליח צבור בתנאי שהקהל רוצה בו3.
כמו כן, אם מזדמן בן תורה וירא חטא שאינו מעל גיל שלשים ואינו נשוי ולעומתו אדם רגיל, שאינו בן תורה, אע"פ שהוא נשוי ומבוגר, עדיף לבחור בראשון להיות שליח צבור4.
דינים לשליח צבור
השל"ה הקדוש כתב שצריכים השליח צבור והבעל תוקע להיות בעלי תשובה גמורים. לכן מי שעתיד להיות שליח צבור בימים הנוראים, עליו להתאמץ ביותר לחזור בתשובה על כל שלביה בימים אלו.
כמו כן, עליו ללמוד את התפילות ומשמעותן עד כמה שאפשר5.
אם מתעתד להיות שליח צבור, ורואה שדבר זה יגרום מחלוקת, עדיף שיוותר, אע"פ שהשליח צבור יהיה אדם שאינו הגון6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
