ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
קנה המידה העולמי לטוב ולרע, לגאות ולשפל, לעליה ולירידה של האנושיות, הוא עם ישראל. יחסי אומות העולם לעמנו, מצד אחד, והמתח הרוחני מוסרי של עם ישראל עצמו הוא המודד העולמי להתקדמות לקראת המטרה או לנסיגה ממנה.
זה העקרון עליו מושתתת תורתם של נביאי ישראל, עליו מבוסס חזון אחרית הימים של תורת ישראל לאנושות כולה.
מסכת הסטורית מאלפת ביותר המשקפת את מאבק האיתנים הנצחי בין הטוב לרע, בין עמלק הדורות לישראל, המתבטא בשנאת עולם של אומות העולם לעם עולם, ניתנת לנו במגילת אסתר, הקובעת לעצמה עליונות בין כתבי הקודש, חג מיוחד בין חגי ישראל, ומעמד נצחי בתורת ישראל. כמו שכתב רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל: כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים להיבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעינו", ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
במה צפון סוד נצחיותה של מגילה זאת? ומה חזון העתיד הגנוז בה ובימי הפורים לאחרית הימים? התשובה היא בארבעת קוי יסוד נצחיים בהשקפת עולמה של היהדות שנתגלו באופן מוחשי בחייה של האומה הישראלית בתקופה הרת עולם זו, צפונה קדושתה ועליונותה של מגילת אסתר.
ברציפות המאורעות שאירעו בזה אחר זה בתקופה זו, נתגלו תכונותיו העילאיות של ישראל, ומגילת אסתר לא ללמד לשעתה ולזמנה ועל מלכות פרס בלבד, כי אם באה ללמד על העתיד לבוא ועל פני כל העולם כולו.
היסוד הראשוני הוא שלילה מוחלטת של הגלות, כי מאורעות פורים מלמדים אותנו כי המצאו של עם ישראל בגלות אינו מהוה רק סכנה לאומית ורוחנית כעם, כי אם עצם קיומו של כל יהודי ויהודי נתון בסכנת השמד וכליון ח"ו. לא קיימים כלפיו אצל אומות העולם כל חוקי חברה אלמנטריים ביותר להבטחת חייו כפרט וככלל. גזרת התורה "ובגויים לא תרגיע", שרירה וקיימת ומבטאה את המציאות המרה של יחסו של הגוי לישראל.
יסוד שני יש ללמוד ממגילה זו את דרכי ההשגחה העליונה על עם ישראל הפועלת אמנם בהסתר פנים בחביונות המאורעות במיזוגן והתאמתן המופלאה של כל פרט לפרט אחר, וכל חוליה כשהיא מתקשרת לחוליה שאחריה, אנו מוצאים התאמה בזמן, התאמה במקום, והתאמה בצורה, כך שהם מצטרפות לשרשרת גדולה של מעללים מכוונים ומותאמים מראש, אשר בכח התאמה מופלאה זו קוראים אנו את ההצלה נס, אם כי בפירוק החלקים והחוליות משרשרת המאורעות לא מתבלט כל נס.
יסוד שלישי הצפון במאורעות ימי הפורים הוא זכרון המלחמה והשנאה הנצחית בין ישראל לעמלק אשר במקרה זה הופיע בדמות המן. המושג עמלק, משמש כמקור ההשחתה והרע בעולם, ומופיע תמיד כפרט או ככלל, ומשתזר במאורעות הדמים נגד ישראל. מלחמה זו היא סמל הניגוד בין האור לחושך, בין הטוב לרע, על כן צותה התורה לזכור ולהגביר שנאתנו למקור ושורש הרע בעולם, "כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדור דור".
היסוד הרביעי הוא טהרת הנשק, קדושת המחנה ומטרת הכח הצבאי של ישראל, להגנה ולבטחון פרטי ולאומי של ישראל. שלוש פעמים חוזרת מגילת אסתר על ההכרזה "ובבזה לא שלחו את ידם". זהו קנה המידה לקדושת הצבא בזמן קרב ונצחון. כי לא האינטרס הפרטי עמד לפני הלוחמים כי אם הצלת העם וכבודו, ככתוב "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם, ובביזה לא שלחו את ידם".
אלה הם יסודות הנצח של עם ישראל, ובהם צפון סוד הקדושה והעליונות של מגילת אסתר וימי הפורים לעם ישראל בכלל וצבא ישראל בפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
