ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ: 5- עד נב. שליש עליון)
א. אל תיטוש תורת אמך –
בני ביישן לא הלכו לשוק ביום שישי (גם בבוקר) לסחורה, ובניהם נהיו עניים וכן רצו ללכת, ורי"ח אסר זאת.
ב. מנהג טעות
A. בני חוזאי – הפרישו חלה מאורז (אולי כרי"ח בן נורי בדף לה)
רב יוסף – להתיר בפניהם (זר יאכל בפניהם, ויבהיר להם שזו טעות).
אביי – לא להתיר בפניהם (כברייתא לגבי כותים, שמא יזלזלו באיסורים אמיתיים, וגם כאן לגבי בני ביישן קיים אותו חשש).
רב אשי –
מצד אחד – להתיר בפניהם, שלא יבואו להפריש מהחייב על הפטור ולהפך, ויאכלו טבל דאורייתא,
מצד שני – אם רובן אוכלים אורז אז לא להתיר, כי אחרת ישכחו תורת חלה (ולגבי החשש הנ"ל, אולי כיון שממילא אוכלים בעיקר אורז, אין סיכוי גדול שיפרישו על דגנים).
B. הברייתא הנ"ל לגבי כותים – "דברים המותרים, ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהן".
רב חסדא – בכותים.
ובשאר אנשים לא? – והרי בני ר"ג וכן רשב"ג כשראו מנהג טעות לחומרא, החמירו ולא לימדום שזה מותר?
תשובה – באותם מקרים מדובר באנשים שלא לומדים תורה, ולכן יש חשש כמו בכותים.
[זה הובא לגבי ההחמרות המוטעות הבאות:
- 1.בכבול לא רחצו שני אחים כאחד משום פריצות, גזרה אטו רחיצה עם בעל אחותו.
- 2.בבירי לא יצאו בשבת בקורדקיסון (נעליים רחבות), שמא יפול ויטלטל.
- 3.בעכו לא ישבו על ספסלי נכרים עם סחורה בשבת, משום חשדרא].
(נא. רבע תחתון)
ג. העובר ממקום למקום
במשנה – העובר ממקום למקום תמיד מחמיר כמקום שבא ממנו או כמקום שהלך לשם.
א. רבה בב"ח –
רבה בב"ח הגיע מא"י לבבל, ואכל החלב שבכפיפת הקיבה, כבני א"י ונגד מנהג בבל.
- A.למה לא החמיר כמנהג המקום?
- a.בני א"י בבבל לא מחמירים, כי הסכמות העיקרית היא בא"י.
- b.בדעתו לחזור נוהג כמקומו (ר"ן – בצנעא, אך מחמיר בפני אחרים).
לפי זה יוצא שאם זה זמני נוהג כמקומו, ואם זה קבוע נוהג כמקום החדש.
- B.כשראוהו החכמים, החביא את האוכל.
באו לאביי, ואמר שרבה בב"ח נוהג בהם כאילו שהם כותים (שחושש שאם יתיר בפניהם יבוא לזלזל בדברים אחרים)[1].
(נא. 6-)
- C.לגבי ההיתר של בני ארץ ישראל, כשהם בבבל (מאירי) –
רבה בב"ח עצמו אכל (כי ראה בעצמו את רי"ח שאכל (בא"י?))
אך אמר לבנו לא לאכול (מאירי – בבבל).
האם יכול לאכול בפני רבו (רבה בב"ח)? יש סתירה –
כאן אמר שגם לא בפניו,
אך לגבי כרוב שהוא ספיחי שביעית הביא שר"ש בן רי"ס אמר לרי"ח בן אלעזר שהוא אוכלם כי ראה את רשב"י אוכלם, אז אוכלם גם שלא בפניו, אך אתה שרק ראית אותי – שלא בפני לא, אך בפני – כן.
[ספיחי כרוב (ע"פ תוס') -
ספיחים הם מה שגדל בשביעית מעצמו,
ספיחים אסורים -
לרבנן - מדרבנן,
לר"ע – מהתורה ("הן לא נזרע ולא נאסוף").
בשיטת ר"ע, נחלקו לגבי ספיחי כרוב -
ר"ש – מותרים (שאינם דומים לירק אלא לאילן, כי השורש נשאר).
רבנן – אסורים (גזירה אטו שאר ירקות).
(נא: באמצע)
ב. סתירה במשנה
מצד אחד - תמיד מחמיר כמקום שבא ממנו או כמקום שהלך לשם.
מצד שני – אל ישנה מפני המחלוקת, כלומר ינהג כמקום שהלך לשם.
תשובות:
- 1.אביי – "אל ישנה" מתייחס רק לרישא (שהולך למקום שבו מחמירים).
- 2.רבא – כוונת המשנה שגם אם יחמיר כמקום שממנו בא, זה לא יגרום למחלוקת, כי מי שרואה שאינו עובד יחשוב שהוא סתם בטלן.
ג. רב ספרא - האם ניתן להקל ביו"ט שני של גלויות?
a. רבי אבא – רב ספרא – בישוב אסור (מפני המחלוקת), במדבר מותר.
b. רב נתן בר אסיא חילל יו"ט שני.
רב יוסף:
1 – נידה אותו (כי זה חמור ממלקות)
2- הלקה אותו (כדי לתת את העונש הקל, כי הוא ת"ח).
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
