ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אסתר, המתגוררת בטבריה, ישבה בביתה עם בעלה ישראל ועם בני משפחה נוספים, כשהיא דואגת ומצפה לשמוע סימני חיים מבנה יחידה. בעיר הייתה אווירה של בלבול, פחד וחוסר אונים, כל התחושות שמלחמה מביאה עמה, ובפרט שהחזית כה קרובה והדיה נשמעים היטב. זו לא הייתה המלחמה הראשונה שאסתר חוותה בארץ ישראל. היא כבר הייתה מורגלת בכך, אלא שהפעם נוספה על חששותיה הדאגה לשלומו של בנה שנמצא בחזית. בכל הזדמנות שמאיר היה יכול הוא יצר קשר עם משפחתו ונתן סימן חיים שהרגיע את הוריו.
אך במשך כחודש ימים מאיר לא יצר קשר, ואסתר החלה לדאוג פן אירע לו משהו. היא ידעה היטב שלוחמים רבים לא חזרו חיים מהקרבות הקשים, וכי בעת מלחמה כה ארוכה עלולות להגיע בשורות רעות גם לאחר זמן ממושך. בעלה של אסתר, ישראל, יצא לכיוון החזית, לבסיס שבו החיילים מתרכזים, בניסיון לברר אם אירע משהו לבנם, אך חזר בלי כל ידיעה. אסתר יצאה מדעתה מרוב דאגה וחוסר אונים והחליטה להשליך את יהבה על תפילותיו של דוד המלך. זה היה יום שלישי בשבוע, בצהרי היום.
היא לקחה ספר תהילים ופתחה אותו באקראי בפרק צ"א, הפרק הפותח במילים "יושב בסתר עליון בצל ש-די יתלונן". באורח פלא חשה שכל מילה ומילה בפרק משקפת בדיוק את מצבה. היא הרגישה דרך מילות הפסוקים שרמזים נשלחים אליה מבנה, ובמיוחד בפסוק "לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך, על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך". היא הרגישה שנאמר לה מלמעלה שמלאכים משגיחים כעת על בנה שלא יאונה לו כל רע. היא המשיכה לקרוא עוד ועוד פרקי תהילים עד שמצאה מרגוע לנפשה.
בתום המלחמה חזר מאיר בשלום לביתו לאושרם של הוריו ויתר בני משפחתו. לאחר שנרגע והתאושש, הסביר לבני המשפחה הנרגשים שלא הייתה לו שום אפשרות ליצור עמם קשר כשהיה בעומק השטח. הוא התיישב בסלון והחל לספר את קורותיו:
"יום שלישי אחד היינו בעיצומם של הקרבות. באותו יום הייתה לחימה בלתי פוסקת החל מהבוקר, ובצהריים הייתה הפוגה מעטה. כל אחד מהחיילים תפס לו פינה שקטה עם עצמו כדי לנוח בה מעט. מצאתי פינה מוצלת בין כמה סלעים קטנים, הנחתי את ראשי על אבן שטוחה וניסיתי לנמנם קצת כדי לצבור כוחות להמשך הקרבות. כמה זבובים טורדניים הפריעו את מנוחתי ולא הצלחתי להירדם. ניסיתי לגרשם כמה פעמים, אך ללא הצלחה. ואז קמתי והתרחקתי מהמקום בניסיון למצוא פינה נוחה יותר, עד שהגעתי למקום מוצל מתחת לעץ גדול במרחק כמה עשרות מטרים ממקומי הקודם. השתרעתי על הארץ והנחתי את ראשי על פיסת דשא. פתאום, לפני שהספקתי לעצום עין, שמעתי שריקה חזקה ולאחריה פיצוץ עז. ענן אבק גדול הופיע בדיוק במקום שבו ישבתי כמה דקות קודם לכן! נפל שם טיל. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי נשאר שם... זה היה ממש נס גלוי". הוא סיים את סיפורו והוסיף: "אמא ואבא, קיבלתי את החיים במתנה. אני לא יודע למה".
האם התרגשה מאוד לשמע דבריו, ניגשה לספרייה הקטנה, הוציאה ספר תהילים, פתחה אותו באמצעו ואמרה: "כעת אני אספר לך מה קרה לי באותו יום שלישי, בדיוק באותו זמן. אבא חזר הביתה אחרי שניסה לברר בכל דרך אפשרית מה קורה איתך ולא הצליח. הרגשתי שאני יוצאת מדעתי מרוב דאגה וניגשתי לקרוא תהילים. פתחתי כאן, בפרק צ"א", החוותה באצבעה על הפסוקים, "והרגשתי שכל מילה נשלחת לי משמיים. הרגשתי שמלאכים שומרים עליך כעת, וכעת אני שומעת מפיך איך הזבובים נשלחו להצילך ממוות בטוח..."
מאז אסתר קוראת מדי יום את פרק צ"א כתודה על הנס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
