ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ל: במשנה למטה – לא: במשנה השנייה)
א. בעל חוב גובה למפרע או מכאן ולהבא:
A. במשכון –
ר' יצחק "בעל חוב קונה משכון" ("ולך תהיה צדקה") כבר בשעת ההלוואה, גם אם הלווה יפרע את החוב, עד שפורע שייך למלווה.
B. בנכס משועבד -
אם הלווה לא פרע בזמן:
אביי – למפרע
ולכן אם המלווה בינתיים מכר או הקדיש – חל.
רבא – מכאן ולהבא.
(אך אם הלווה מכר או הקדיש לפני הגבייה, המלווה טורף מהלקוחות או פודה בדבר מועט מההקדש).
ב. קושיות על רבא:
(לא. רבע עליון)
A. על רבא –
רבא סובר כר"נ –
א הלווה ל-ב, ב' הלווה ל-ג', ואז ב' מת, ול-ב' לא היו קרקעות.
אם היתומים של ב' יגבו קרקע מ-ג', אותה קרקע תעבור ל-א'. למה? הרי זה כמו שהיתומים קנו קרקע, שהיא לא משועבדת ל-א'!
1. לכאורה כי בעל חוב גובה למפרע כאביי, וזה נחשב שכבר האבא (ב') גבה הקרקע בחייו.
2. אמנם הגבייה רק מכאן ולהבא, אבל הקרקע של ג' משתעבדת גם ל-א' בחיי ב', כר' נתן – "ונתן לאשר אשם לו".
[המקרה שאליו רבא התייחס:
יהודה (מלווה לראובן)
ראובן (לווה מיהודה, ומוכר קרקע לשמעון באחריות, ואז מת והשאיר יתומים, ולא השאיר עוד קרקע).
שמעון (קונה מראובן אך עוד לא שילם ולכן חייב לו כסף).
יהודה בא לשמעון לגבות את הקרקע, ושמעון נתן לו כסף.
רצח בר חמא - כרגע, שמעון חייב ליתומים כסף (על הקרקע), והיתומים (בשם ראובן) חייבים לשמעון כסף (אחריות על המכירה), אולם ליתומים אין איך לשלם (אין להם קרקע מראובן) ולכן שמעון ישלם והיתומים לא!
הפיתרון של רבא: שמעון ישלם ליתומים קרקע, ואז היתומים צריכים לשלם לשמעון באותה קרקע, כרב נחמן לעיל].
(לא. שליש תחתון)
B. ממשנתנו – דין משכון החמץ הולך לפי המלווה
משמע שבעל החוב קונה את המשכון למפרע (זה מובן לפי אביי, בהנחה שבאמת בסוף הלווה לא שילם והמלווה גבה את המשכון).
דחייה, המשנה מתאימה גם לרבא –
1. הלווה הרהין את המשכון אצל המלווה (ואז גם לרבא נחשב כקניינו של המלווה, על פי ר' יצחק ש"בעל חוב קונה משכון").
(לא: רבע עליון)
דחייה – נכרי לא קונה משכון של ישראל, אז למה כשהחמץ אצל הגוי החמץ מותר בהנאה?
2. במשנה מדובר שאמרו בפירוש שייקנה למפרע, ובזה מודה רבא לאביי[1].
C. לימא כתנאי:
|
| הדעות | הבנה א – תלוי במחלוקת אביי ורבא | הבנה ב – מדובר שהרהינו אצלו (="משכון"), |
| רישא: ישראל הלווה לנכרי, והחמץ משועבד לישראל | ת"ק – לא עובר | כרבא - מכאן ולהבא | ישראל מנכרי – לא |
| ר"מ – עובר | כאביי – למפרע | גם ישראל מנכרי | |
| סיפא: להפך – נכרי הלווה לישראל, והחמץ משועבד לנכרי | לפי כולם עובר (-לא למפרע) | קשה, היינו מצפים שפשוט יהיה להפך מהרישא: | מובן – נכרי לא קונה משכון של ישראל. |
|
|
|
| הערה: הסבר זה מתאים גם לרבא, למרות שלדעתו למפרע גובה, כי כאן נעמיד שבסוף הלווה כן שילם את חובו. |
[1] יש ראשונים שדורשים "הרהינו" + "מעכשיו", כי אם לא הרהינו, יש חמץ של הנכרי ביד ישראל ושהישראל אחראי עליו. אמנם לאביי ראינו שמספיק שגובה למפרע כדי להתיר כשהחמץ משועבד לגוי, וראה מה שתרצו (שוטנשטיין לא: הערה 14).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










