ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
א. נאמר בגמרא, שכשאדם יוצא לדרך, מצוה עליו 'להמלך בקונו'- להתפלל תפילת הדרך, מאחר וכל הדרכים בחזקת סכנה.
ב. לכתחילה יש לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך, אולם אם יש סכנה לעצור יכול להגיד תוך כדי נסיעה.
ג. החיוב להתפלל תפילת הדרך חל כאשר רוצה לנסוע יותר מפרסה. לדעת הרמ"א יש לאמרה בתוך הפרסה הראשונה.
ד. שיעור פרסה: לדעת החזו"א: 4.6 ק"מ. לדעת הגר"ח נאה: 3.84 ק"מ.
במסגרת יום לימוד לבין המצרים שהתקיים בשבוע שעבר בבית מדרש גבעת אסף,
זכינו לשיעורו של הגר"ד ליאור בעניין מעוברות ומניקות בתשעה באב.
לצפייה בשיעור: לחצו כאן תודה רבה לאתר ישיבה yeshiva.org.il!
תפילת הדרך
למדו חז"ל מאליהו הנביא שכאשר אדם יוצא לדרך עליו 'להמלך בקונו', כלומר לטול רשות מהקב"ה ליציאה זו, ואמרו חז"ל שנטילת רשות היא תפילת הדרך.
ומבאר המהרש"א, שצריך ליטול רשות לפני היציאה לדרך: "לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם, וגם אם יצא בדרך לשלום מי יגיד לו אם יצליח שם? ואין לו להמלך רק עם קונו היודע בו שיוליכהו לשלום"1.
נוסח התפילה בלשון רבים: שתוליכנו לשלום, תצעידנו לשלום וכו'. טעם הדבר הוא שכאשר אדם מצרף את הרבים לתפלתו, תפלתו נשמעת יותר.
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
בגמרא נחלקו רב חסדא ורב ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת תפילת הדרך, או שאפשר לאמרה תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לעמוד ולברך, ולדעת רב ששת מותר להגיד את תפילת הדרך גם בהליכה.
ומספרת הגמרא, שפעם הלכו רב חסדא ורב ששת יחד בדרך, ורב חסדא עצר כדי להתפלל תפילת הדרך, ואף רב ששת עשה כן ואמר "מהיות טוב אל תקרא רע".
נחלקו הראשונים כמי לפסוק. וכתב הרשב"א, שאף שהלכה כרב ששת שלא צריך לעצור, אם אפשר לעצור עדיף לפי שאף רב ששת עצמו עשה כן.
וכך פסק השו"ע: " ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה".
עוד כתב השו"ע, שאם הוא רוכב על בהמה, לא צריך לרדת ממנה ולהתפלל. והאחרונים העירו שאמנם לרדת מהבהמה לא צריך, אבל לעצור אותה צריך. והוסיפו עוד שאף בעגלה עם סוסים יש לעצור את העגלה.
לפי זה, אם אפשר לעצור את הרכב בבטיחות לכתחילה יש לעשות כן, אולם אם אי אפשר לעצור את הרכב, אין צורך לעצור ומותר להתפלל תפילת הדרך בנסיעה3.
מתי מברכים תפילת הדרך?
בגמרא כתוב "אימת מצלי? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך. עד כמה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה".
ונחלקו הראשונים בפירוש הגמרא.
רש"י- זמן תפלת הדרך הוא דווקא בפרסה הראשונה מהעיר, אח"כ אין להתפלל.
בה"ג- החיוב להתפלל חל רק במקרה שבו הדרך שעתיד ללכת היא יותר מפרסה.
רבינו יונה- לכתחילה יש להתפלל דווקא בפרסה הראשונה אבל בדיעבד אפשר גם לאחר מכן.
השו"ע הכריע כבה"ג, והרמ"א פסק כדעת רבינו יונה.
הט"ז מעיר, שבדרך שהיא בחזקת סכנה יש להתפלל תפילת הדרך אפילו אם המרחק שעתיד ללכת הוא פחות מפרסה.
שיעור פרסה- לדעת החזו"א: 4.608 ק"מ
- לדעת הגר"ח נאה: 3.840 ק"מ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
