ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. כמה נשלחו למדין למלחמת הנקמה?
האם בעקבות כך נצטמצמה העוצמה?
ועוד, מה למדנו מבחירת החיילים,
לגבי שחרור ממלחמה – צדיקים גדולים?
(רמב"ן לא ו)
ב. חטא המרגלים מתואר בפרשתנו ב-6 פסוקים,
במסגרת חשדות המתבררים כלא מוצדקים.
בחטא חמור מואשמת קבוצת מבקשים,
שצדקתם מוכחת בדברים ובמעשים.
כעבור י"ד שנה קבוצה זו נחשדה,
במזימה חמורה ואשמה כבדה.
ושוב ברגע האחרון מתבררים הדברים,
ומתגלה שמניעי המעשה גם הפעם טהורים.
ג. אדם מסית חברו למעשה עבירה
ברמותו אותו שאין בדבר כל רע.
מה דינו של גורם התקלה שפשע,
ומה גורל החבר שהוכשל והורשע?
אלו הדברים מתבררים
מעיון ברש"י ורמב"ן בפרשת הנדרים.
ד. היכן נזכרים בפרשה דיני הגעלה,
ולשם מה נחוצה אחר-כך הטבילה?
ברש"י – פשט ומדרש. לפי איזה משני הפרושים,
נלמדת חובת טבילת כלים חדשים?
תשובות
א. אלף לוחמים מכל שבט, 'בחרו אנשים צדיקים וידועים לשבטיהם' (רמב"ן).
ב. משה תוקף בחריפות גדולה את בני גד ובני ראובן על בקשתם לרשת את עבר הירדן (ל"ב, ה'- ט"ו), בני גד ובני ראובן מבהירים שהם יחלצו חושים במלחמה לפני ישראל ומשה מסכים לכך.
לאחר ירושת הארץ בימי יהושע, חזרו בני גד ובני ראובן לנחלתם ובנו מזבח, כל העם נזעק והאשימם במרידה בה' אך הם הסבירו שעשו כך כדי שהאמונה תימשך גם לבניהם (יהושע כ"ב).
ג. 'ואם הפר יפר אותם אחרי שומעו ונשא את עוונה', רש"י מבאר שהבעל אמר לאשה שהפר את הנדר ובאמת הנדר לא הופר כי היה לאחר יום שומעו. התורה מלמדת שהבעל הוא החוטא 'למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין'. הרמב"ן מוסיף שזהו רק אם האשה שגגה ולא ידעה אך כשהאשה ידעה שהנדר לא הופר היא החוטאת.
ד. אלעזר מורה לאנשי המלחמה להגעיל את כליהם מהמאכלים האסורים שנבלעו בהם 'וכל אשר יבא באש תעבירו באש... וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים'. לאחר הציווי להעביר באש נאמר 'אך במי נדה יתחטא', רש"י מפרש לפי הפשט שטבילה זו היא לטהר את הכלים מהטומאה (בנוסף להגעלה מהמאכלים האסורים). לפי הדרש לומדים מכך חובת טבילה במקווה לכל כלי הבא מן הגוי.ו. 'א-ל אלו-הי הרוחות - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא' (רש"י טז, כב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
