ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מעיקר הדין איסור אכילת בשר הוא רק בערב תשעה באב, אולם נהגו ישראל להחמיר בזה כבר מר"ח אב.
ב. בשבת חזון אין איסור לאכול בשר, ואפילו אם תשעה באב חל ביום ראשון ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית.
ג. נחלקו הפוסקים האם מותר לתת בשר לקטן פחות מגיל חינוך. הרבה מהאחרונים התירו, אולם יש אומרים שמאחר ובימינו מצויים תחליפים טובים יש להחמיר ולא לתת בשר לקטנים.
ד. בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר, אולם אין לכוון שייצא הסיום בתשעת הימים.
א. "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
חודש מנחם אב היה מאז חטא המרגלים מוכן לצרות רבות ורעות לישראל1. חורבן בית מקדשנו הראשון והשני, נפילת ביתר ועוד צרות בדורות מאוחרים יותר כגון גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהמיטה חורבן רוחני על יהדות רוסיה ועוד צרות שונות2.
בעקבות זאת תקנו חז"ל שימי תחילת חודש אב, יהיו מעין ימי אבל - "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות. אין אוכלים בשר ואין שותים יין, לא לובשים בגד חדש, לא רוחצים, לא בונים בית חדש ולא נוטעים עצים, ממעטים במסחר ועוד איסורים שונים3.
להלן נבאר את המנהג שלא לאכול בשר בימים אלו.
ב. זמן איסור אכילת בשר
במשנה מובא שאסור לאכול בשר בערב תשעה באב.
אולם הטור כתב שיש גרסה בירושלמי, שממנה משמע שנהגו הנשים שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים ולא רק בערב תשעה באב.
הרמב"ם מביא מנהג זה כמנהג כולל, בין לנשים ובין לגברים, אולם הוא מסייג אותו לשבוע בו חל תשעה באב. עוד מוסיף הרמב"ם, שיש מקומות בהם נהגו שלא שוחטים כלל מר"ח אב עד אחר תשעה באב4.
והרבה ראשונים סברו כרמב"ם - שהאיסור הוא לנשים ולגברים, אולם נחלקו מאימתי חל האיסור. יש אומרים שהאיסור מתחיל מי"ז בתמוז, יש אומרים מר"ח אב, ויש אומרים שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.
למעשה, נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מר"ח, והספרדים נהגו לאסור רק מהיום שלאחר ראש חודש6.
ג. אכילת בשר בשבת חזון
למרות האמור לעיל, בשבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) מותר לאכול בשר מפני שאין נוהגים אבלות בשבת.
וכתב השו"ע, שאף אם חל תשעה באב ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"7.
ד. נתינת בשר לקטן
נחלקו האחרונים האם מותר לתת בשר לקטן בתשעת הימים. ויש בזה חילוק בין קטן שהגיע לחינוך לקטן פחות מגיל חינוך.
הגיע לגיל חינוך- הרי הוא כגדול לעניין מנהגי האבילות, ולכן אין לתת לו בשר8.
לא הגיע לגיל חינוך- מחלוקת אחרונים. יש אומרים שאין לתת להם בשר מאחר וצריך שיהיה עוגמת נפש להורים. אולם יש אומרים שאין איסור לתת לקטנים בשר ובפרט אם הקטן צריך לזה מטעמי בריאות9.
ה. אכילת בשר בסיום מסכת
מעיקר הדין בכל סעודת מצווה אין איסור לאכול בשר ולשתות יין. לכן בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר10.
אולם כתבו האחרונים שהיתר זה נכון דווקא כשנזדמן לו בדרך לימודו סיום בתשעת הימים, אבל אין ללמוד מהר יותר או לאט יותר מהרגיל כדי לכוון שיצא סיום בתשעת הימים.
עוד כתב המשנה ברורה, שאם בדרך כלל כשמסיים מסכת אין דרכו לעשות סעודה, גם כשמסיים בתשעת הימים לא יעשה סעודה11.
וכשמקיים סעודת סיום, יש אומרים שלא רק המסיים מותר לאכול אלא אף אחרים שלא למדו ובאו רק להשתתף בסעודה מותרים לאכול בשר.
אולם, לדעת היעב"ץ מותר רק לתורמים ללומדי תורה ולגבאים, שף להם חלק בסיום, אבל לאסוף אנשים אחרים הוא איסור גמור12.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
