ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
התלמוד הבבלי מביא מיד לאחר משנה זו ברייתא שבה אכן נאמר שפונים אל האישה לא רק מתוך איום, אלא באותה הזדמנות אומרים לה גם שאם היא טהורה אל לה לחשוש משתיית המים המאררים. התלמוד הבבלי מציב את הברייתא כסותרת את המשנה. בברייתא כתוב שאומרים לאישה שאם היא טהורה תשתה ולא תפחד, ואילו המשנה לא מעלה אפשרות כזו.
ומסבירה הגמרא ואומרת שאין כל סתירה, אלא המשנה והברייתא מדברות על שני שלבים שונים בתהליך השקיית הסוטה. השלב הראשון הוא השלב בו האישה מגיעה לבית הדין. בשלב זה רק מאיימים עליה ואומרים לה שתודה ולא תשתה. לאחר שלב זה מכינים את המים המאררים, פעולה שכוללת גם מחיקת קלף שבו רשום שמו של הקב"ה. לאחר שלב זה, קודם שהאישה שותה, בית הדין פונה אליה ומציג בפניה שתי אופציות. אם את טמאה - תודי ואל תשתי, ואם את טהורה - תשתי ואל תפחדי.
מדוע בפעם הראשונה לא מציעים בפני האישה את שתי האופציות שמציעים בפעם השנייה? התשובה לכך היא שהתלמוד הבבלי נוקט בדעה שיש לעשות את כל המאמצים כדי שהמגילה לא תימחק. הרצון למנוע את מחיקת שם השם שבמגילה גורם לבית הדין להיות הרבה יותר נוקשה ביחסו לאישה הסוטה. רק כאשר מחיקת שם השם שבמגילה היא כבר עובדה שאינה ניתנת לשינוי, יש מקום לעודד את האישה שלא תפחד לשתות אם היא טהורה.
גם התלמוד הירושלמי (סוטה א, ד) מביא ברייתא זהה האומרת שמעלים בפני האישה את שתי האפשרויות - האפשרות שהיא טמאה, והאפשרות שהיא טהורה. ההבדל בין שני התלמודים הוא שהתלמוד הירושלמי אינו מציב את הברייתא כסתירה למשנה. לדעת התלמוד הירושלמי, המשנה הציגה רק מחצית מן התמונה, והברייתא משלימה את כל התמונה. לדעת הירושלמי אין כאן קושיה ותירוץ. כבר בתחילת התהליך, עוד לפני מחיקת המגילה, אומרים לאישה שאם היא טהורה תשתה ולא תפחד. בניגוד לתלמוד הבבלי, אין התלמוד הירושלמי חושש ממחיקת המגילה.
זאת ועוד: לאחר שהתלמוד הירושלמי מביא את הברייתא, שכאמור לשיטתו מציגה את התמונה במלואה, הוא מביא סיפור ידוע על אישה אחת שהיתה נוכחת בדרשתו של רבי מאיר. פעם אחת האריך רבי מאיר בדרשתו והאישה איחרה לחזור הביתה. בעלה לא הסכים שתיכנס הביתה קודם שתירק בפניו של הדרשן. כדי לסייע בפתרון המשבר העמיד רבי מאיר פנים שיש לו בעיה רפואית בעין, וביקש מהאישה שתרקק בפניו. רבי מאיר ביזה את עצמו כדי להביא את הזוג למצב של שלום בית. לשאלת תלמידיו מדוע נהג כך, השיב רבי מאיר שיש כאן קל וחומר. אם מוחקים את המגילה ובעצם מבזים בכך את כבוד השם כדי להביא שלום בין איש ואשתו, על אחת כמה וכמה שרבי מאיר צריך למחול על כבודו למען מטרה זו.
אנו תוהים מדוע התורה קבעה בתהליך השקיית הסוטה את מצוות מחיקת המגילה. מדוע פעולה זו חיונית כל כך בפרשת הסוטה, האם לא ניתן לוותר עליה? התשובה היא שהתורה רצתה ללמד אותנו שהקב"ה רוצה שיחזור שלום הבית בכל מחיר. ואם מחיקת שמו יכולה לתרום למהלך זה, הרי הקב"ה מוחל על כבודו כדי שיושג שלום הבית. ברגע שאדם מבין שנושא שלום הבית הוא נושא כל כך חשוב, כל הזוגיות שלו תיראה אחרת.
התלמוד הירושלמי מביא את הסיפור לאחר הברייתא כדי להראות לנו שבנוסף לכך שאנו עושים את כל המאמצים כדי שלא לפגוע באישה, אנו גם עושים כל מאמץ להמחיש לבעל ששלום הבית הוא מעל הכל. לדעת התלמוד הירושלמי מגמת התורה היא שלום ורעות ובראש ובראשונה שלום בית בין איש לאשתו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
