ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
בקיץ שעבר נדמה היה שהמפגינים מצאו נושא שנפל על אוזניים קשבות בציבור הישראלי הרחב - שוויון חברתי וכלכלי. אך גם הסוגיה הזאת דעכה אט-אט לאחר שהפוליטיקאים שילמו מס שפתיים והקימו ועדות לבדיקת הנושא (מחיר גבינת הקוטג' ירד לזמן-מה, אך התחיל לעלות שוב בהדרגה), אך היו מעט מאוד הישגים ממשיים בחזית הזאת. העובדה שהמתסיסים והאנרכיסטים ניצלו את ההפגנות למען שוויון חברתי כדי לנהוג באלימות ולחולל מהומה, ציננה מאוד את ההתלהבות של המפגינים להמשיך ולמחות למען מטרה זו שנראית ראויה.
אז עכשיו הנושא שמוציא את המפגינים לרחוב הוא אחת הסוגיות החביבות על החברה הישראלית: התנפלות על חרדים ותביעה לכפות עליהם להתגייס לצבא או לעשות שירות לאומי.
החברה החרדית איננה זוכה לפופולריות או לכבוד, וזאת בלשון המעטה, בחברה הישראלית הכללית. יש לכך סיבות רבות. חלקן מוצדקות בגלל התנהגות החרדים, אך רובן דמיוניות ובלתי מוצדקות. למרות זאת, החברה החרדית מעולם לא ראתה לנכון להתייחס לנושא ולהאיר את עיניהם של מלעיזיה בכל הנוגע לערכי היסוד שקובעים את ההתנהלות ואורח החיים של החרדים. העובדה שהחברה החרדית מרשה לעצמה להתנהל דה-פאקטו לא על ידי מנהיגיה הרבנים אלא על ידי פוליטיקאים ומאכרים, רק פוגעת בה ומעכירה את התדמית שלה בעיני הציבור הרחב בישראל. זאת אחת הסיבות ששאלת החרדים והשירות הצבאי הפכה לנושא הטבעי והמתבקש בהפגנות של מוצאי שבת, כששאר הנושאים לא מטרידים את הציבור מספיק כדי שייצא אל הרחובות באלפיו.
כל היגיון ושכל הישר אומרים לנו ששילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית ושילוב החרדים בצה"ל או במסגרת של שירות לאומי הוא תהליך הדרגתי, תהליך שדורש זמן, סבלנות, סובלנות, חינוך, פשרה ורצון טוב מצד כל המעורבים בדבר. כפייה, עונשי מאסר וקנסות למיניהם הם פיתרונות פופוליסטיים שלא תהיה להם השפעה של ממש על העולם האמיתי שבו אנחנו חיים כרגע. חלוקה שווה של הנטל הלאומי היא סוגיה פופוליסטית שקשורה קשר הדוק לבחירות, אך כמו נושא השוויון החברתי, זה לא עניין שיכול להיפתר על ידי החלטה ממשלתית או יומרה פוליטית.
ביום ראשון שעבר ציינו את תענית י"ז בתמוז, יום שהתרחשו בו אסונות רבים בהיסטוריה של עם ישראל. כמה מהאסונות האלה התרחשו בגלל גורמים מבחוץ: נפרצו חומות ירושלים, ספר תורה שנשרף על ידי רודן ועוד. אך חלק מהאסונות אנחנו המטנו על עצמנו בהתנהגותנו. על אף שגם האסונות ה"חיצוניים" פקדו אותנו בגלל החסרונות הרוחניים שלנו, קל לנו יותר להשלים עם הרעיון שיש לנו בעולם אויבים מרים וקשים, אויבים שלפעמים מצליחים לנצח אותנו באופן זמני. אך לא נוכל לתרץ לעולם את ההרסנות שמקורה באסונות "הפנימיים", באלה שאנחנו המטנו על עצמנו. דמוניזציה של אוכלוסיה שלמה של יהודים בוודאי לא תועיל, והניסיון לכפות עליה לעשות מה שאחרים רוצים שהיא תעשה נועד לכישלון בעליל. אלה שרקדו סביב עגל הזהב והכריזו "אלה אלוקיך, ישראל!" לא היו מוכנים לסבול דעה שונה או אורח חיים אחר. כולם היו חייבים לעבוד את עגל הזהב. התוצאה הייתה מלחמת אזרחים, מותם של אלפים מבני ישראל והשמדת עגל הזהב בסופו של דבר.
יש הרבה אירוניה בעובדה שאלה שצועקים כל הזמן נגד כפייה בישראל הם עכשיו חיל החלוץ במאמץ לכפות את דרכם על זולתם. רק תוכנית סובלנית של שילוב הדרגתי תוביל, בסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע, לפיתרון הבעיה הקשה הזאת. הפגנות בלילות קיץ לא ישיגו את התוצאה המקווה בתחום הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
