ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ט ה"ה [סז.].
אדם הוליד רוחין ושידין ולילין - אינו בירושלמי בבלי יח: • פ"ב ה"א [יג:]
בבבלי האריך באגדות, והביא שכאשר אדם הראשון היה בנידוי הוא הוליד רוחין ושידין ולילין, ואינו בירושלמי 1 .
ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון - אינו בירושלמי בבלי יט.
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ט ה"א [סב.].
פתחיהם של גיהינם וגן עדן - אינם בירושלמי בבלי יט. • פ"ב ה"א [יג:]
בבבלי האריך באגדות על הגיהינם, ודן בפתחה של גיהינם (וכן בעוד מקומות: שבת לט., סוכה לב:, בבא בתרא פד.) ובפתחו של גן עדן (מעין זה בבבא בתרא שם), והירושלמי לא הביא את המושגים "פתח גם עדן" ו"פתח גיהינם" בשום מקום.
דינם של דיומדין בלי בור בבלי כ. • פ"ב ה"א [יג:]
שאם עשה כן במקום אחד וחזר וזרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב (אם אין בור ועשה פסים - דינו עדיין כרשות הרבים גמורה, ומראה הפנים ד"ה מתוך ביאר שהירושלמי בהמשך הולך לשיטתו בזה. אך קרבן העדה הגיה "וזרק מרשות הרבים לתוכו", ואם כן היא רשות היחיד גמורה).
בבבלי פשוט שהיא רשות היחיד גמורה.
חיצת הקנים קנה קנה פחות מג' - מועילה כדיומד בבלי יט: • פ"ב ה"א [טו.]
היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלשה ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן - נידונין משום דיומד.
בבבלי נשאר בספק.
באו או יבשו מים בשבת בבלי כ. • פ"ב ה"א [טו:]
באו מים בשבת - כבר נכנסה שבת באיסור, חרבה הבאר (בשבת) - כבר נכנסה שבת בהיתר.
בבבלי פוסק ע"פ המצב כעת: באו מים בשבת בשוגג - מותר, יבשו בשבת - אסור.
האם יש בכלל רשות הרבים בבלי כב:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ח ה"ח [נד:], ועיין מה שכתבנו שם.
חשבון שבעים על שבעים אמה בבלי כג: • פ"ב ה"ה [טז:]
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: מחצר המשכן למדו, אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים, וחמשין זימנין מן מאה (חמישים פעמים מאה) - הא חמשה אלפין, שובעין מן שובעין (שבעים פעמים שבעים) - הא חמשה אלפין פרא מאת (פחות מאה). ותנינן שבעים ושריים. ותני שמואל: אמה ושני שלישי אמה שנו. שובעין זימנין מן תרין תלתותין (שני שלישים), ושבעין זימנין מן תרין תלתותין, דעבדין מאה וארבעים תלתותין. מאה וארבעים תלתותין שהן תשעים ושלש אמה ושליש, צא מהן ארבעה תשועין לארבע רוחות, נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע, כהדא דתני: יש כאן דבר קל ולא יכלו חכמים לעמוד עליו.
בבבלי מאוד קיצר בזה 2 , ורש"י (ד"ה אלא) פירט את החשבון.
האם מטלטלים בקרפף שיש בו סאתיים בדיוק בבלי כג. • פ"ב ה"ה [יז.]
קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות (השיירי קרבן פירש כפשוטו שבסאתיים בדיוק אסור לטלטל, ורק בפחות מכך מותר. אך הגליון הש"ס על הירושלמי והיפה עיניים כג: חלקו עליו ופירשו שבסאתיים מותר, ורק ביותר מסאתיים אסור).
בבבלי בפשטות בסאתיים בדיוק מותר.
גדרי עיר חדשה וישנה בבלי כו.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ה ה"ז [לז.], ועיין מה שכתבנו שם.
על אלו דינים רבי אלעאי לא מצא חבר בבלי כו: • פ"ב ה"ח [יז:]
אמר רבי אילעאי: שמעתי מרבי אליעזר וכו' וחיזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לי חבר (שגם שמע זאת מרבי אליעזר) ולא מצאתי וכו' - הוינן סברין מימר בערקבנין (רק בדין עקרבלין בפסח לא מצא חבר), אשכח תני על כולהן (על כל שלושת הדינים של רבי אליעזר לא מצא חבר).
בבבלי לא דן על אלו דינים לא מצא חבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
