ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לעתים, כמו במקרים כמו של משה, יהושע ושמואל, שתי מערכות ההנהגה האלה התאחדו באדם אחד. אך בדרך כלל לכל אורך ההיסטוריה היהודית היו המערכות האלה מקבילות ולרוב גם בתחרות קשה זו עם זו.
גם כשיצאנו לגלות שני סוגי ההנהגה האלה נשארו על כנם, והיו רק מקרים מעטים יוצאים מן הכלל שבהם מנהיגותו אדם אחד, כמו רבי יהודה הנשיא, הייתה מקובלת על כולם. בגולה, אחרי שהסנהדרין התפרקה במאה החמישית, התרכזה המנהיגות החילונית של העם היהודי סביב אנשים שהיו בעלי ממון ומעמד חברתי ובעיקר בעלי קשרים עם השליטים של אותן הארצות שבהן שכנו היהודים הגולים. המשקל הנגדי לקבוצת הנהגה זו היה מורכב לרוב מרבנים ותלמידי חכמים שלעתים קרובות התעמתו עם ההנהגה החילונית. שזכתה להכרה מצד השלטון של אותה ארץ. כפי שאפשר לראות מהתיעוד של ועד ארבע הארצות (פולין וליטא במאות ה-16 עד ה-18), לא היה מחסור בסכסוכים הרסניים בין שתי הקבוצות היריבות שנלחמו על ההנהגה הבלתי מעורערת של הקהילה היהודית.
העולם הנוצרי, אחרי מאות שנים של מאבק עקוב מדם בין הכנסייה למדינה, הגיע למצב שבו כוחה והשפעתה של הכנסייה פחתו עד מאוד. הכנסייה היום מייעצת, במקרה הטוב, אך בוודאי איננה מובילה. זה לא נכון לגבי העולם היהודי האורתודוכסי, שבו המאבק בין ההנהגה החילונית להנהגה הדתית עדיין נמשך במלוא עוזו. העולם הרבני מוסיף לתבוע את זכותו להנהיג גם לאחר שהעם היהודי הקים לו מדינה חילונית עצמאית משלו.
לכן אנחנו עדים היום לתופעה חריגה בעולם של ימינו: מאות אלפי יהודים מתעלמים מהרצון של ההנהגה החילונית ולעתים אפילו מתנגדים בתוקף לחוקי המדינה. הם בוחרים להישמע אך ורק להוראות של המנהיגים הדתיים שלהם, כל אחד לרבו. מצב כזה מן ההכרח מוליד בחברה היהודית מאבקי כוח חדשות לבקרים, מאבקים שלרוב מסתיימים בלי להביא שום תועלת או פיתרון של קבע. די בזה שמראית עין של סוגיה, גדולה או קטנה, תופיע בזירה הפוליטית, ומיד מתעוררת מחלוקת ומתחיל מאבק.
המחלוקת היום בעניין חוק גיוס חדש שמבקש להסדיר את השירות הצבאי של החרדים בצה"ל היא דוגמה למאבק כזה. סוגיית השירות צבאי או לאומי, שבוודאי ניתן למצוא לה פיתרון מעשי - ושני הצדדים מסכימים בשקט שאכן אפשר - היא רק משנית לוויכוח בשאלה למי יש סמכות על עשרות אלפי הצעירים שמעורבים באופן ישיר בסוגיית השירות למדינה בדרך כזו או אחרת. במאבק הזה על הזכות להנהיג נראה שאין כמעט מקום לקוות שתושג פשרה.
לא פעם חשבתי שאנחנו חיים בתקופה דומה מאוד לתקופת השופטים וימי בית שני. רבות מהבעיות במדינת ישראל היום מזכירות את אלה שניצבו בפני החברה היהודית לפני אלפי שנים. חוסר היכולת לפתור בצורה טובה סכסוכים בין רוח התורה לצרכים החיוניים של השלטון הוביל את עם ישראל בתקופות ההן לתוצאות הרות אסון וארוכות טווח. במבט לאחור אנחנו מבינים ששני הצדדים עסקו אז במאבק כוחות ששום צד לא יכול היה, או צריך היה, לנצח בו.
נדמה לי שההערכה העגומה הזאת נכונה גם כשמדובר במחלוקות של ימינו. תהיה זו נאיביות נוראה להניח שיהודים דתיים יקשיבו אך ורק לתביעות המדינה ויתעלמו מן הדעות וההוראות של ההנהגה הרבנית שלהם. גם לא מציאותי, ולא רצוי, לצפות שההנהגה הרבנית תנהל את ענייני המדינה החילוניים. לפיכך לא נותר לנו אלא לקוות ולהתפלל שמאבק הכוחות יוסט הצדה למען טובת הכלל, וששתי מערכות ההנהגה המקבילות יעשו מאמץ להשלים זו את זו ולא רק להתנגד זו לזו בלי הרף
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
