ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. פרשתנו מלמדת על דרך הטהרה מטומאה,
אך נראה שפרשה זו לעם זה מכבר ידועה.
מפרשת הלווים ב"העלותך" ראיה גמורה,
שכבר שם מכיר העם את פרשת פרה.
ועוד מהלכות נזיר ב"נשוא" הוכחה ברורה,
שזה מכבר ידועים לעם הלכות הטהרה.
*
מכאן, דוגמא נוספת לאמירה,
ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה".
(אך עדיין עלינו לברר שאלה מציקה:
מדוע הפרשה ממקומה וזמנה נותקה?)
ב. מהפרשה הקודמת ועד פרשתנו כמה זמן עבר,
ועל כמה שנים כלל (או כמעט) לא מדובר?
התדע למצוא היכן, בדיוק, נקודת המעבר
בין השנה השניה לאחרונה במדבר?
כדי לברר וללבן את זה העניין
בראב"ע בתחילת פרק כ' יעויין.
ג. משה ואהרון על עוון המיים נתפשו,
למרות שדבר חמור יותר עשו.
(לענין "בשר תאווה" הכוונה,
שם נאמרו דברים של חוסר אמונה.)
רש"י מלמדנו מדוע ומה הסיבה -
כיוון שבפרהסיא היה עוון מי מריבה.
מכאן למדנו כלל חשוב ביותר,
שבעניני ציבור במיוחד חשוב להיזהר.
ד. "תמימה" נאמר בתחילת הסדרה,
האם לאדומה הכוונה או לפרה?
רש"י מביא מהי התמימה הכשרה,
וזוהי באמת פרה יקרה ונדירה.
ה. כמה פעמים בתולדות-ישראל
- מאז היותנו לעם ועד בוא גואל -
נעשו והוכנו כאלו פרות?
התדע שכולן מנויות וספורות?
במשנה ה' בפרק ג' במסכת פרה,
רשימת המועדים בהם הדבר ארע.
ועוד, כמה שנים לאחר החורבן,
עדיין יכלו להטהר באפרן?
במשנה למלך הל' אבל ג' לקראת הסוף,
תמצא חידוש מעניין מאוד.
ו. נדר לנו בסדרה,
ועוד אחד בהפטרה.
נדרים אלו מאד דומים,
ולא רק במניעים ל"חרמים".
אך האם רק זו היא סיבת הבחירה,
שזה הפרק מ"שופטים" נבחר כהפטרה?
ז. מלאכים הנשלחים לעמים זרים,
פעמיים בפרשתנו נזכרים.
משלחת אחת לנו מזכירה,
משלחת מלאכים דומה בספר "בראשית ברא".
ואם במשלחות מלאכים אנו עוסקים,
הרי שבקריאת מנחה, במשלחת נוספת אנו פוגשים.
השווה את הבקשות ואת ההצלחות,
של כל אלו המשלחות.
ח. לכבוד סיום שנת הלימודים,
נמצא בפרשתנו את ידידי התלמידים…
יש מורים טובים ומסורים,
ללמוד ולהתקדם לכולנו עוזרים.
ויש גם "מורים" אחרים – רעים.
אלו מהמורים בפרשתנו מופיעים?
תשובות
א. ה' מצווה את משה 'קח את הלויים מתוך בני ישראל וטהרת אותם, הזה עליהם מי חטאת' (ח', ה'), ורש"י שם מפרש 'מי חטאת – של אפר הפרה'. בנזיר שנטמא למת נאמר 'וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו', וברש"י שם 'ביום טהרתו- ביום הזייתו'. ראה באבן עזרא להסבר מקום הפרשה.
ב. כל סיפורי התורה עד עתה היו מהשנה הראשונה והשנייה ליציאה ממצרים. בתחילת פרק כ' התורה 'מדלגת' שלושים ושמונה שנה עד לשנה הארבעים ומיתת מרים.
ג. 'והלא "הצאן ובקר ישחט" (י"א,כ"ב) קשה מזו (-החטא באמירה זו היה גדול יותר מחטאם על הסלע)? אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קידוש השם' (רש"י כ', י"ב ד"ה יען).
ד. רש"י מפרש שהמילה 'תמימה' מוסבת על 'אדומה', והפירוש הוא שתהיה תמימה באדמימותה 'שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה'. יש מפרשים שמוסבת על 'פרה' והפירוש הוא שגוף הפרה יהיה תמים, וראה את טעמי המקרא ובאב"ע.
ה. 'ומי עשאן (-את הפרות האדומות)? הראשונה עשה משה, והשניה עשה עזרא, וחמש מעזרא ואילך דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים שבע מעזרא ואילך, ומי עשאן? שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתיים שתיים (-כל אחד מהם עשה שתי פרות), אֶלְיְהוֹעֵיַני בן הקוֹף וחֲנַמְאֵל המצרי וישמעאל בן פִּיאָבִּי (-כהנים גדולים) עשו אחת אחת' (משנה פרה ג', ה').
המשנה למלך (על הרמב"ם בספר שופטים, הלכות אבל ג', א') אומר שעד ימות האמוראים נטהרו באפר פרה אדומה.
ו. בפרשה, העם נדר לפני המלחמה בכנעני 'וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם'. בהפטרה, יפתח נדר לפני המלחמה בבני עמון 'וידר יפתח נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי והיה היוצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה לה' והעליתיהו עולה'.
יפתח שולח למלך בני עמון דברים על מלחמות ישראל בסיחון ובעוג כמסופר בפרשתנו.
ז. ישראל שולחים מלאכים למלך אדום ולסיחון מלך האמורי. יעקב שלח מלאכים לעשו כדי שלא ילחם בו (בראשית ל"ב). ב'ראשון' של פרשת בלק נאמר שבלק שלח מלאכים לבלעם.
ח. לפני הכאת הסלע משה אומר לעם 'שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים', ורש"י מפרש 'מורים- סרבנים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
