ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ארז לבנון הי"ד שנרצח על קידוש השם
אמר לו דוד: "אני מכיר אינספור סיפורים. איך אדע איזה סיפור יתאים?!"
"ספר לי איזה סיפור שתזכור", הציע ארז.
בזיכרונו של דוד עלה מעשה נאה, והוא החל לספרו: ביום מושלג בשנת ה'תע"ז, הופיע המקובל האלוקי רבי נפתלי הכהן כ"ץ בכפר הסמוך לעירו פוזנא שבפולניה, ונקש על דלת תלמידו זלמן, שחכר מהפריץ את בית המרזח המקומי. זלמן נדהם למראה רבו, אך לא שאל שאלות ומיהר לארחו בכבוד. בערב שאל הרבי את זלמן: "אולי יש לכם טבק להרחה?"
זלמן חשב בליבו: מה לקדוש שכמותו ולתאוות העולם הזה?! וענה: "ניתן להשיג טבק רק בכפר הרחוק כמה פרסאות, ובחוץ משתוללת סערת שלגים".
"אהה", ענה רבי נפתלי, וחזר לתלמודו.
זלמן הבין שהרבי יודע מה מזג האוויר, ובכל זאת זקוק לטבק מאיזה טעם כמוס. הוא זירז את המשרת להכין את העגלה, אך הלה סירב לצאת מחמת הסערה. לבש זלמן בגדים חמים, רתם את הסוסים בעצמו ויצא אל השלג. אחרי כברת דרך נכנסו סוסיו לעובי היער, ואז הגיעו לאוזניו זעקות נוראות. הוא הגיע אל שלולית שבטבורה שקעה מרכבה הדורה עד לצירי גלגליה. הסוסים היו מוטלים ארצה, ובתוך המרכבה רעדו מכפור שני אנשים תשושים. זלמן חילץ את העגלה במסירות נפש בעזרת סוסיו, הביא את הניצולים לפונדקו ודאג לייבשם, ואז נוכח שמדובר בפריץ ידוע ומשרתו אשר עוברים לעיתים בכפרו. הוא האכילם דייסה, השקם תה והציע להם מיטות. רבי נפתלי שהתבונן בנעשה, ציווה: "הישמר לך פן תקבל מהפריץ מתנת יד בעבור החסד שגמלת עימו. קח רק את שכרך עבור המזון והלינה".
בבוקר סעד הפריץ את ליבו, אחר כך פתח את ארנקו הגדוש לפני החוכר, וביקש שייקח ככל שיחפוץ. זלמן מיאן ליטול פרוטה מעבר לחשבון שהכין.
"ברוך אלוקי היהודים!" התרגש הפריץ, רשם את שמו של זלמן בפנקסו לזיכרון ונסע לדרכו. זלמן שמח על שיצא אל היער הקפוא מתוך אמונת חכמים וזכה לקדש שם שמיים.
כעבור שנתיים נפרד רבי נפתלי מעדתו ויצא אל ארץ ישראל. כשהגיע לאיסטנבול, נפל למשכב ושם הסתלק. יהודי המקום קברוהו בבית החיים המקומי.
באותן שנים הלכו עסקיו של זלמן והתדרדרו, עד שהפריץ המושל בכפרו השליך אותו ואת משפחתו לבור וגזר עליהם מיתה. זלמן ובני ביתו ישבו בבור הטחוב והחשוך והחלו לזעוק אל ה'.
הזדמן למקום גנרל של צבא הקיסר, וכששמע את קולותיהם ירד ממרכבתו.
"מי אתם, ומדוע אתם צועקים ככה?" שאל. נקב זלמן בשמם, וסיפר איך הפריץ האכזר גזר עליהם כליה בגלל חוב שלא סולק. הגנרל שלף מכיסו פנקס ישן ודפדף בו עד שהגיע לעמוד שחיפש, ואז לחש לזלמן: "היכונו לשעת חצות!"
בחצות הלילה הקיף גדוד פרשים את הכפר. השער נפרץ, האסירים הוצאו מהבור ונשלחו בכרכרה מהירה אל ביתו של יהודי בעיר רחוקה, שם נתן להם הגנרל לנוח ולאכול. אחר כך העניק לזלמן בית מזיגה פטור מדמי חכירה לכל ימי חייו.
"במה זכיתי לכל הטוב הזה?" התרגש זלמן. הגנרל החזיר בשאלה: "האינך זוכר את ליל החורף שבו הצלת אותי ואת משרתי מקיפאון?! איש של כבוד אני ואת חובי אני פורע לך!"
עיניו של זלמן דמעו ופיו מלמל: "אח, אח, רוח הקודש של הרבי"...
דוד סיים את הסיפור מעט לפני ערבית וראה שגם עיניו של ארז דומעות. ארז אמר: "אם ניסע לתל אביב רק בשביל הסיפור הזה, דיינו".
דוד טרח להשיג לו את הספר שבו הופיע הסיפור ולהשאילו. הוא לא הבין מדוע ארז כה מתרגש. אמנם מדובר במעשה נאה, אבל יש רבים כדוגמתו.
למחרת מצא דוד את משה ממתין לו מחוץ לבית הכנסת לפני מנחה.
"אין לך מושג מה גרמת בסיפור שלך!" התלהב משה. "בדרך לתל אביב נהגתי ברכב, וארז ישב לידי והקריא את הסיפור ברגש רב. כמה התפעלתי! כאשר סיפר ארז את המעשה בבית הכנסת, התרגש גם הקהל עד דמעות!" ואז הוסיף: "אתה יודע מתי חל יום פטירתו של רבי נפתלי? הרי הוא נטמן באדמת איסטנבול, ואם נדע באיזה יום הסתלק, אולי נטוס לפקוד את ציונו שם?"
"הוא נפטר בשנת תע"ט", ענה דוד, "אבל איני יודע באיזה יום".
בעת חזרת הש"ץ עלה בליבו של דוד ספק לגבי זמן השקיעה. הוא ניגש להציץ בלוח השנה התלוי על ארון הסידורים. כשהביט בו - קפא ליבו. במשבצת של יום האתמול היה כתוב: "כ"ד בטבת תע"ט - יום פטירת רבי נפתלי ב"ר משה הכהן כ"ץ, מחבר ספר 'סמיכת חכמים' ועוד ספרים. נסתלק בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו כבוד באיסטנבול שבטורקיה".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
