ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רמב"ם (עירובין ג, יח) פסק כשיטת ר' שמעון, וסובר גם הוא שטלטול כלים ששבתו במקומות שאינם ראויים לדירה מותר בכל המקומות שאינם ראוים לדירה והם נחשבים כרשות אחת וכן פסקו הטור ושו"ע באורח חיים סימן שעב.
בהל' מילה (ב, ו) הרמב"ם פסק שאם שכחו להביא סכין למילה, אסור להביא אותם מחצר לחצר. ולכאורה קשה אם מותר לטלטל כלי ששבת בחצר, אם כן מדוע אסור לטלטל סכין של מילה דרך חצירות? הכס"מ שם מתרץ שמדובר כשהסכין שבתה בבית (כן הקשו ותירצו גם חלק מהראשונים על שבת קל ע"ב).
אמנם אור שמח ביאר שלמרות שהסכין היה בחצר, אסור להביא אותו לדעת הרמב"ם, זאת מכיון שלרמב"ם סכין שמיוחד למילה הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, וכיון שבבין השמשות היה מוקצה, ממילא הוקצה לכל השבת לעניין טלטול, וגם אם במהלך השבת הותר איסור טלטול מוקצה, כי משתמשים בסכין לצורך המילה, עדיין נשאר איסור להעביר אותו בין החצרות, כי לא נחשב ששבת בחצר.
סברא דומה כתב אור שמח (עירובין ג, יח) שרק כלים ששבתו בחצר דינם כשבתו בחצר וניתן לטלטל אותם ברשויות הדומות לה, אבל אוכל ששבת בחצר, לא נחשב ששבת בחצר כיון שסופו להיכנס לבית, כי הבית הוא מקום האוכל, ולא החצר, לכן הוא מחמיר ואומר שאם אוכל שבת בחצר לא יהיה ניתן להעביר אותו לחצר אחרת שאינה מעורבת.
רש"י בשבת (קל ע"ב ד"ה מותר לטלטל) כתב שניתן לטלטל בחצר כלי גם אם הוא לא שבת בתוך החצר, אלא שהוציאו אותו בשבת לחצר, באופן שהוציא בגד דרך מלבוש ואח"כ פשט אותו, ומותר לדעת ר"ש לטלטל אותו בכל החצר. (וכ"כ תוס' (עירובין צא ע"ב) שכלים ששבתו בבית מותר לטלטל אותם בכל החצר) ורעק"א הקשה עליו שהגמרא בעירובין (צא ע"א) אומרת במפורש שבגדים כ'כומתא וסודרא' ששבתו בבית והוציאו אותם דרך מלבוש לחצר, אסור להוציא אותם לחצר אחרת? ולכן הוא פסק שאם הוציאו מהבית לחצר שאינה מעורבת, גם בהיתר אין לטלטל אלא בד' אמות.
השפת אמת (שבת שם) וביאור הלכה (שעב) ביארו שרש"י מודה שאסור להעביר כלים אלו ששבתו בבית לחצר אחרת, וזה מה שנאמר במסכת עירובין. אבל כאן מותר לטלטל אותם באותה חצר וזה מותר גם יותר מד' אמות. וביאור הלכה הביא מחלוקת ראשונים בזה. כמו כן החזו"א (אור"ח קד, כב) הוכיח מכמה מקורות שאין לכאורה הגיון בדברי רעק"א, שסובר שאין להזיז את החפץ שהיה בבית ויצא לחצר מהמקום שבו הגיע לחצר כלל, כיון שדין החצר שאינה מעורבת שונה מדין רשות הרבים ולכן אין סיבה לאסור בטלטול כלים גם אם אין זה מקומם כאן. לפי זה נראה שגם לשיטת האור שמח, יהיה ניתן לטלטל את האוכל או סכין המילה בתוך אותה חצר שבה שבת, וכל הדיון שלו הוא רק לגבי העברת דברים אלו לחצר אחרת, ובזה הוא אוסר.
סיכום: שיטת ר' שמעון היא שמותר לטלטל חפץ ששבת בחצר שאינה מעורבת בכל המקומות הציבוריים שאינם מעורבים בעיר, וכן ההלכה. האו"ש חידש שבדברים שהיו מוקצה בתחילת שבת, וכן בדברים שאינם שייכים לשימוש החצר, דין זה לא חל. רש"י אומר שגם אם הוציא לחצר בשבת בהיתר יכול לטלטל בכל החצר, למרות שהיא לא מעורבת. אמנם ביאור הלכה הביא בזה מחלוקת ראשונים, וכתב שגם לרש"י אסור להוציא לחצר אחרת, אלא רק לטלטל באותה חצר. וחזון אי"ש כתב שמי שחולק על רש"י זו דעת יחיד, ואינו מפורש, ולכן אין לפסוק כך. ולרעק"א אסור לטלטל את החפץ כלל אפילו בתוך החצר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
