ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(עט: במשנה – פ: במשנה)
חלק א – האם כשמזכה להם את העירוב צריך מעשה קניין (הגבהה טפח)
או שלא, כי יש משהו אחר שיוצר גמירות דעת.
|
| עירובי חצרות ושיתופי מבואות | עירובי תחומין | בתנאים |
| שמואל | צריך | לא צריך (סברא בתוס' – כי השני אמר לו לערב, וזה יוצר גמירות דעת). | המשניות רב יהודה לגבי שיתופי מבואות (הגבהה טפח) וסבי דפומפדיתא |
| רב | לא צריך (סברא - כי זה חשוב גם למבצע, ממילא "גמר ומקני"). | צריך | רב תנא ופליג ר' חייא לגבי עירובי תחומין (שחלק על ריש" ברי"ס) |
| ר"נ מחמיר כשניהם | צריך | צריך |
|
הערות:
- 1.תוס' – רק כאן מקלים ומספיק טפח, אך בקניינים צריך יותר.
[ולפי זה מובן למה הברייתא קוראת לטפח "משהו"].
- 2.סברות – כתבנו בטבלה.
- 3.בעירובי תבשילים צריך מעשה קניין (שמואל, ומסתמא גם ר"נ יסכים).
- 4.עוד דינים של סבי דפומפדיתא:
- a.מקדש שותה מלוא לוגמיו.
- b.עושים מדורה לחיה וחולה גם בקיץ.
- c.אם גוים שומרים על עץ ולא אוכלים פירותיו זה אשירה (שמואל מצריך יותר).
חלק ב – דעת
(פ. רבע תחתון)
א. שמואל ור"ל - אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו (אפילו בעל כורחו)
A. ומכאן למדו ר' זירא ורב יהודה שאשתו של גוי משכירה שלא מדעתו.
(אגב, דוגמאות דומות:
1. סד. שכירו ולקיטו של הגוי משכיר במקומו (תוס' כאן).
2. מקור - בעה"ב של הגוי משכיר במקומו).
B. מיתיבי – נשים שעירבו שלא מדעת בעליהן – אינו עירוב.
תשובה – אם בלעדיו אסורים בחצר – מקלים ועושים בע"כ, אם לא אסורים – לא עושים.
C. סיוע – כופין שכן להשתתף בלחי או קורה.
דחייה – שם "ליכא מחיצות", כלומר שמשמש כמחיצה רביעית ויש גם תועלת מציאותית.
(משנה פ:)
ב. האם צריך להודיע כשלוקח עירוב משלהם?
A. בנתמעט או כלה העירוב (אחרי שכבר נתנו הסכמתם לעירוב, בהנחה שלתחילת עירוב צריך להודיע)
גורמים שיכולים להשפיע:
בשני מינים > מין אחד
כלה > נתמעט
בברייתא – הבנה ראשונה – תלוי רק בכלה/נתמעט:
כלה – מודיע (גם במין אחד),
נתמעט – לא מודיע (גם בשני מינים).
קשה על המשנה – שמודיע גם בנתמעט!
תשובות:
במשנה מדובר ב:
- 1.גם במשנה מדובר בכלה ("נתמטמט"), ובמין אחד או שניים.
- 2.הברייתא התכוונה או כלה או שני מינים (ואפילו נתמעט) – ובזה משנתנו.
B. בלקיחה הראשונית של העירוב - מחלוקת התנאים:
1. במשנה פא: -
חכמים – אין מערבין אלא מדעתו,
ר"י – רק בעירוב תחומין צריך דעת, אך בעירוב חצרות לא צריך.
2. משנתנו (ובברייתא בתחילת פ.) – צריך להודיע.
באמוראים:
רב שיזבי (אצלנו) – חכמים חולקים על ר"י, וסוברים שצריך להודיע,
ומשנתנו גם בחצר הפתוחה למבוי אחד, והכוונה שצריך להודיע כשלוקח משלו.
(בגמרא אצלנו: רב שיזבי לומד ממשנתנו שחכמים אכן חולקים על ר"י, ושואלת הגמרא פשיטא, ועונה שיכולנו לחשוב כריב"ל-)
ר' יהושע בן לוי (שם – פא:) – חכמים מסכימים לר"י שלא צריך להודיע,
ומה שכתוב במשנתנו שצריך להודיע זה בחצר בין שני מבואות – שיש בזה גם חובה ולא רק זכות (ואז צריך להודיע לו גם כשמזכהו מהאוכל שלו).
(פ: משנה + שליש תחתון)
חלק ג – שיעור עירוב חצרות ושיתוף מבואות
א. כשנתמעט –
לפני השבת הראשונה – מוסיף,
אחרי השבת הראשונה –
רי"ס – לא צריך להוסיף,
ת"ק – מוסיף [לרש"י. ר' יהונתן – ת"ק לא חולק, והתכוון ללפני השבת הראשונה].
ב. שיעור העירוב
המשנה על פי ההסבר של רב יצחק ברי דר"י בדברי שמואל:
צריך או שתי סעודות או גרוגרת לכל אחד – הקטן ביניהם.
ומתוך הנחה שמזון שתי סעודות = 18 גרוגרות,
יוצא:
מרובין (18 ומעלה) – מספיק מזון שתי סעודות לכולם
מועטים – כרגוגרת לכל אחד.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
