ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
בגמרא מבואר שטעמו של ר' אליעזר הוא משום שהקניין הוא לצורך עשיית עירוב, כמו שמובא במשנה (חולין ה', ג) שבארבעה זמנים בשנה יכול אדם להכריח את מוכר הבהמות לשחוט את הבהמה גם אם קנה רק בשר בדינר ממנה, מפני שהמעות קנו. למרות שמדרבנן אין קונים מטלטלין בקניין כסף, אלא רק בקניין משיכה, כאן העמידו חכמים את הדין על דין דאורייתא שניתן להשתמש בקניין כסף. הסביר רש"י שגם כאן בעירוב 'משום תיקון שבת', העמידו דבריהם על דין תורה שמעות קונות.
מהרי"ל (ליקוטים לב, הובא ברמ"א חו"מ קצט סעיף ג) כתב שכמו שחכמים תיקנו שיקנו בכסף את העירוב, כך גם תיקנו שאם קנה ביום שישי יין לקידוש ושילם ולא משך אין המוכר יכול לחזור בו.
הקשה הגר"א (ו) שלכאורה יוצא שהמהרי"ל פסק כר' אליעזר ולא כדעת חכמים שחלקו עליו במשנה. וכן הקשה המג"א (שו"ע או"ח שסט, א) על דברי שו"ע ורמ"א שבהלכות עירוב פסקו כרבנן, שעירוב לא נקנה על ידי קניין כסף. ואילו בחושן משפט הביא הרמ"א את דברי המהרי"ל שיין לקידוש נקנה ע"י קניין כסף, ולא צריך גם משיכה?
האליה רבה (א) כתב שיש לחלק וסתם דבריו. יתכן לבאר שבשני המקרים הדבר עצמו שהוא קונה הוא המצווה, לאכול בשר ביום טוב זה מצווה, וכן לקנות יין לקידוש, ולעומת זאת, למרות שאין מערבין אלא לדבר מצווה, הקניין של העירוב אינו מצווה אלא הכשר מצווה, ולכן בזה לא העמידו חכמים את ההלכה על דין דאורייתא.
אמנם המוצל מאש (מב) כותב שברמב"ם (מכירה ט, ז) לא מוזכר שהטעם שקונה קניין כסף בדין ארבעה פרקים הוא משום המצווה, אלא "מפני שהעם כולם צריכים לבשר" אלא שלפי דבריו לא מבואר דמיון הגמרא בין עירוב לד' פרקים בשנה, לשיטת ר' אליעזר. חייבים לומר שהרמב"ם מתכוון שיש זמנים נוספים שבהם יש מצווה, אבל רק בזמנים אלו תיקנו חכמים בגלל המצווה מסיבה זו שכל העם רוצים בשר.
אלא שנראה לבאר (בדומה ערוה"ש ה) שהגם שיין לקידוש הוא מצווה אין כל הכרח לקנות יין לקידוש ביום שישי זמן קצר לפני שבת, וניתן לקנות זאת ימים מראש, ולבצע את הקניינים כמו שצריך, משא"כ בבשר, שכידוע בימי קדם לא היה איך לשמר אותו, וגם רצו שיצטברו קונים רבים על מנת שיהיה שווה כלכלית לשחוט אותו, לכן חייב להיות שיקנה את הבשר בערב החג בקניין כסף (כי גם למשוך את הבהמה לא נוח שכל אחד שרוצה לקנות יבוא לשוחט וימשוך, וכיון שהזמן לחוץ ביטלו את קניין המשיכה) משא"כ כאן. לפי"ז יש מקום אחרי בקשת המחילה, היה מקום לדחות את דברי המהרי"ל.
אלא שהמהרי"ל עוסק באופן שהאדם קנה את היין ביום שישי, וכותב שהמוכר לא יכול לחזור בו בשבת מהמכירה, וזה מטעם שכעת כבר אינו יכול לקנות יין אחר, ואם כן כעת אם הוא יחזור בו תתבטל המצווה לגמרי, ולא ניתן לקיים אותה, ובזה חכמים העמידו על דין תורה.
ביאור הלכה (סוף סימן תרנו) מביא מפמ"ג שמועיל לקנות אתרוג גם בקניין כסף, מכיון שהוא חפץ של מצווה, וכמו שמובא בשם המהרי"ל. אמנם לפי מה שכתבנו יש לומר שאם מדובר בכמה ימים לפני החג, אין כל מקום לומר שלא יוכל לחזור ורק בסוכות עצמו לא יוכל לחזור אם הזמין את האתרוג ושילם עליו לפני החג, והגיע החג.
וכמובן שלפי מה שכתבנו אין מקום למש"כ במשנה הלכות (ז, רסד) שאולי גם הנותן מעות על ספרים קנה בקניין כסף, שהרי שם אף שיש מצווה בעצם קניית הספרים, כמו מצוות ספר תורה, מ"מ אין שום מקום ללחץ בעניין זה, ואינו דחוף לקנות עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
