ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(עה. במשנה – עו. סוף פרק הדר)
שתי חצרות זו לפנים מזו
א. רגל האסורה/המותרת במקומה
במשנה ובגמרא יש 3 דעות לגבי מתי החצר החיצונה מותרת. מהמחמיר למקל:
ר"ע – אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה
לכן גם אם הפנימית עירבה בפני עצמה, החיצונית אסורה.
רבנן במשנה – רגל המותרת במקומה אינה אוסרת, רגל האסורה במקומה אוסרת,
לכן אם הפנימי עירבה בפני עצמה, אינה אוסרת על החיצונית, אם לא – אוסרת.
רבנן בתראי (ר' דימי-ר' ינאי) – אפילו רגל האסורה במקומה אינה אוסרת שלא במקומה.
לכן אפילו אם הפנימית לא עירבה בפני עצמה, אינה אוסרת את החיצונית.
[תחילה הגמרא מנסה להכניס את הדעה השלישית בתוך משנתנו, אך לבסוף אומר רבין-ר' ינאי שאכן יש שלוש דעות].
ב. שכח אחד מאחת החצרות להשתתף בעירוב
אם העירוב בפנימית + אחד מהחיצונית שכח –
הדעות | לרבנן – מותרים,
| לר"ע בברייתא – גם הפנימיים אסורים, והגמרא מסבירה – אא"כ מבטלים. |
לכאורה תלוי במחלוקת | אין ביטול מחצר לחצר - כשמואל | יש ביטול מחצר לחצר – כרי"ח |
דחייה - | גם כרי"ח (שיש ביטול), | גם כשמואל, |
ג. כשיש רק אדם אחד בחצר
(בשתי חצרות אחת לפנים מהשנייה שלא עשו עירוב, לפי שיטת רבנן שרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה).
מן הדין אינו אוסר, כי הוא רגל המותרת במקומה,
אבל האם גוזרים כשיש אחד בפנימית וכמה בחיצונית?
רב אדא – גוזרים
שמא מי שיראה לא ידע שיש רק אחד בפנים
שמואל – לא גוזרים
מי שיראה יניח שיש אחד או שיניח שעירבו יחד.
ר"א - אך בגוי אחד גוזרים
מי שיראה, אם יניח שיש עוד יהודים, לא ניח שהגוי השכיר את רשותו כי להשכרה יש קול.
ד. בית שער
מי שגר בבית שער (וגם בית רגיל שמשמש כבית שער) אינו שייך לעירוב חצרות.
- 1.עשרה בתים זה לפני מזה,
בית 10 אינו בית שער וחייב,
בתים 1-8 – בית שער ופטורים,
בית 9 (שהוא בית שער רק לבית אחד ולא שניים)
שמואל – בית שער, רי"ח – אינו בית שער.
- 2.שלושה בתים מחוברים ופתוחים זה לזה בין החצרות,
יכולים שתי החצרות להחליט יחד מי בית השער ומי הבית האמיתי, כמו למשל לשים את העירוב בבית האמצעי, והבתים החיצוניים ייחשבו כבית שער. - 3.כנ"ל, עם שני בתים,
אם יש סתירה בין החצרות מי בית השער ומי הבית – אינו עירוב.
[ואינו דומה לסתירה ביחס לביה"ש, כי שם זה ספק דרבנן, ואילו כאן זה סתירה בהגרת הבתים].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
