ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
תני: ספר שיש בו שתיים שלש טעיות בכל דף ודף מתקנו וקורא בו, ארבע אינו קורא בו.
בבבלי מנחות כט: רב אמר שאם יש בכל דף שתי טעויות יתקן ושלוש ייגנז, ובברייתא כתוב ששלוש יתקן וארבע ייגנז.
הגויים אומרים שבת יורשת עם הבן בבלי קטז:
הירושלמי דן בזה בבבא בתרא פ"ח ה"א [כא:], ועיין מה שכתבנו שם.
מעשה שקראו איכה בשבת ונענשו בבלי קטז: • פט"ז ה"א [עט.]
דלמא (מעשה), רבי ורבי חייא רבא ורבי ישמעאל בי רבי יוסה היו יושבין ופושטין במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת מן המנחה ולמעלה, ושיירו בה אל"ף בי"ת אחד, אמרו: למחר אנו באין וגומרין אותה עם (מגילה) כשרה. נפטר (הלך) לביתו, נכשל (נפצע) באצבעו, וקרא על גרמיה (עצמו): רבים מכאובים לרשע.
בבבלי מעשה זה לא הובא.
משנה ותלמוד - מה עדיף, עריכת המשנה בבלי קטז: • פט"ז ה"א [עט:]
דתני רבי שמעון בן יוחי וכו' העוסק במשנה מדה שנוטלין ממנה שכר, העוסק בתלמוד אין לך מידה גדולה מזו, לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד. אמר רבי יוסי בי רבי בון: הדא דאת אמר (זה נאמר) עד שלא שיקע בו רבי רוב משניות, אבל מששיקע בו רבי רוב משניות - לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה (פירש קרבן העדה, שמזמן שרבי הכניס את רוב ההלכות במשנה - המשנה עדיפה מהתלמוד. אמנם הפני משה פירש באופן אחר).
בבבלי בבא מציעא לג: הובא בדומה לזה, שבימי רבי נשנית משנה זו שהגמרא עדיפה, ועזבו העם את המשנה והלכו אחר הגמרא, ולכן הוסיף "לעולם הוי רץ למשנה".
איסור לימוד אגדה בבלי קטז: • פט"ז ה"א [עט:]
אמר רבי יהושע בן לוי: הדא אגדתא, הכותבה אין לו חלק, הדורשה מתחרך (גליון הש"ס על הירושלמי הגיה שצריך לגרוס "מתברך", וכן קרבן העדה הביא שיש גורסים "מתברך" ופירש שהוא נידוי), השומעה אינו מקבל שכר. אמר רבי יהושע בן לוי: אנא מן יומוי (מימי) לא איסתכלית בספרא דאגדתא, אלא חד זמן וכו'. רבי חייה בר בא (אבא) חמא (ראה) חד ספר דאגדה, אמר: אי מה כתיב טבאות (אפילו אם כתוב בה דבר טוב) - תקטע ידה דכתבתה וכו' כשגגה שיוצא מלפני השליט (הטעם לאיסור לימוד אגדה הוא משום שהאגדות לא הותרו להיכתב (פני משה, קרבן העדה, כיכר לאדן וחדושי הרד"ל (נדפסו בירושלמי לאחר המסכת)), והפני משה הביא טעם נוסף שמא יעזבו את ההלכות וימשכו אחר האגדות).
בבבלי לא הובא איסור כזה כלל, ואדרבה, מפורש בגיטין ס. שהיו מעיינים בספרא דאגדתא, וכן הוזכר ספר זה בעוד מקומות.
תקיעה ורדיית הפת הם חכמה - אינו בירושלמי בבלי קיז:
עיין מה שכתבנו בראש השנה פ"ד ה"א [יח:].
טעימת תבשילי שבת בבלי קיז:
הירושלמי דן בזה בשבת השמטות ד"ה במחזור, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
עונג שבת - בשינה או בתורה בבלי קיח.
הירושלמי דן בזה בשבת השמטות ד"ה פט"ו, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
אילו משמרים שבת אחת נגאלים בבלי קיח:
הירושלמי דן בזה בתענית פ"א ה"א [ג:], ועיין מה שכתבנו שם.
ביאה דרך סדין בבלי קיח:
הירושלמי דן בזה ביבמות פ"א ה"א [א:], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור להכות על הכרס בבלי קיח:
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ב [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
מילתו של אנטונינוס בבלי קיח:
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א הי"א [טו.], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור לתת כלי עם מים תחת הנר - רק לרבי יוסי פט"ז ה"ו [פא.]
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ג ה"ח [כח.], ועיין מה שכתבנו שם.
ריב"ז קילל את יושבי הגליל פט"ז ה"ח [פא:]
שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב (ריב"ז ישב בערב, שהיא עיר בגליל), ולא אתא קומוי (לפניו) אלא אילין תרין עובדיא (שאלוהו רק שתי שאלות בהלכה), אמר: גליל גליל, שנאת התורה (שאינם שואלים הלכות) - סופך לעשות במסיקין (פני משה: מוסקי זיתים שאינם בני תורה. קרבן העדה: גזלנים).
בבבלי לא הובא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
