ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט - המביא את הטיט חייב, רבי יוסה אומר: שניהן חייבין.
בבבלי רבי יוסי סתם שחייב, ולא ששניהם חייבים. והגר"א הגיה בבבלי כירושלמי.
דוגמא לכתיבה ביוונית בבלי קג. • פי"ב ה"ג [סט.]
מהו בכל לשון? אפילו אלף - אלפא.
בבבלי דוגמא זו לא הובאה.
עי"ן שבלוחות עמדה בנס בבלי קד.
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א ה"ט [י:], ועיין מה שכתבנו שם.
בתחילה ה"א ומ"ם לא היו סתומות בבלי קד.
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א ה"ט [י:], ועיין מה שכתבנו שם.
מעשה שתינוקות למדו בבית המדרש לבד בבלי קד.
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א ה"ט [יב:], ועיין מה שכתבנו שם.
כתב על דבר שאינו של קיימא פטור בבלי קד: • פי"ב ה"ד [ע.]
כתב בדיו על עלי ירקות, במשקין ובמי פירות על הלוח - פטור, עד שיכתוב דבר של קיימא על דבר של קיימא.
בבבלי מפורש (במשנה) רק שהכותב בכתב שאינו של קיימא פטור, אך לא דן בכותב על דבר שאינו של קיימא.
בן סטרא הסית ונסקל בבלי קד:
הירושלמי דן בזה ביבמות פט"ז ה"ו [פד.], ועיין מה שכתבנו שם.
דימוי בין שבת לגיטין, מקרעים לעדים נייר חלק בבלי קד: • פי"ב ה"ד [ע.]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יא:], ועיין מה שכתבנו שם.
חוקק על העור - נחשב כתב פי"ב ה"ד [ע.]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יב.], ועיין מה שכתבנו שם.
כתב ע"י הטפת נקודות דיו פי"ב ה"ד [ע:]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יא:], ועיין מה שכתבנו שם.
שפך דיו על כתב שאינו נראה בבלי קד: • פי"ב ה"ד [ע:]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יא:], ועיין מה שכתבנו שם.
הכותב סיקרא על גבי דיו חייב לכו"ע בבלי קד: • פי"ב ה"ד [ע:]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יא:], ועיין מה שכתבנו שם.
מחיקת שם שלא נכתב בקדושה בבלי קד: • פי"ב ה"ה [ע:]
היה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה (בטעות) ושכח ולא כתב דלת הרי השם במקומו - הוא מוחקו (שאין איסור למחוק שם שלא נכתב בקדושה) ומקיימו הוא בקדושה. רבי יהודה אומר: מעביר את הקולמוס עליו ומקיימו. אמרו לו: אף הוא אינו מן המובחר.
בבבלי גם כן נחלקו בזה, אך לא מפורש בדעת חכמים שמוחקו 1 .
^ 1.מצאנו בעוד מקומות שבירושלמי מפורש שמותר למחוק שם שלא נכתב בקדושה, ובבבלי לא מפורש כך. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף יט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
