ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
אמרו חז"ל במדרש 1 :
"... יש בני אדם ששמותיהם נאים ומעשיהם מכוערים. שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים. שמותיהם נאים ומעשיהם נאים. שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים.
שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים זה ישמעאל ועשיו, ישמעאל שומע אל, עשיו עושה רצון עושיו ומעשיהם רעים.
שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולי בני ברק בני סיסרא בני תמח.
שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים מה כתיב בהן סתור שסתרו מן העולם."
ניתן ללמוד מכך ששמות הניתנים לילדים יכולים להיות סגולה טובה לדרכם אך אין הם מחייבים שכך יהיה.
כללים נדרשים ועצות בנתינת שמות לילדים
1. הסכמה בין הזוג.
2. לא לתת שם משונה. אם לסבא קראו סלמן לנכד אפשר לקרוא שלמה (כפי שקרא הרב אליהו זצ"ל לבנו ע"ש אביו).
3. ראוי לבחור שם לבנים ובנות שונה.
4. שם עברי – לא לועזי.
5. שם עם משמעות.
6. לא נהוג לקרוא שם על אדם שנפטר בגיל צעיר ממחלה או מלחמה,
ושלושה תנאים מאפשרים לקרוא על שם של נפטר צעיר ח"ו:
א. נתינת השם כשם שני.
ב. שם דומה – לנפטר קראו חנן לקרוא על שמו אלחנן.
ג. קראו לנפטר יצחק יקראו לתינוק יצחק על שם יצחק אבינו.
7. במידה והשם על זהות כפולה - לכוון על הצדיק שבהם. יהודית הייתה אשתו של עשיו וכן הייתה יהודית בבית שני, מבית חשמונאי, גיבורה. וכן ניתן לקרוא את השם 'ישמעאל' ויש לכוון על שמו של רבי ישמעאל כהן גדול.
8. אין לקרוא על שמות של מלאכים, למעט אלו הידועים כרפאל מיכאל אוריאל.
9. ניתן לתת שני שמות – אך אין זו חובה.
10.יש לזכור שהשם ניתן לכול החיים.
חשיבות גדולה יש לשמו של אדם: חכמי ישראל היו בודקים את אופיו של אדם על פי שמו. כך מסופר בגמרא במסכת יומא 2 :
רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי היו הולכים בדרך, ו'רבי מאיר הווה דייק שמא' – רבי מאיר היה מדייק בשמות. הגיעו לבית מלון לפני שבת ונכנסו להתארח בו. בכניסתו שאלו את בעל המלון מה שמו, ואמר להם 'כידור'.
אמר רבי מאיר לעצמו: נשמע שם זה כאדם רשע 'כידור' – מזכיר את הפסוק 'כי דור תהפוכות המה'.
רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו את כספם, ורבי מאיר החביא כספו בבית הקברות שהיה באזור.
בשבת בבוקר קם כידור משנתו וסיפר לרבי מאיר שבחלומו נגלה אליו אביו ואמר לו שליד קברו יש כסף. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם כלום. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר לבית העלמין ושמר על כספו שהיה מונח שם.
במוצאי שבת ביקשו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם ואמר להם כידור: להד"ם (לא היו דברים מעולם).
אמר להם רבי מאיר למה לא בדקתם את שמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם: בדיקת שמות אינה מאבחנת את אופיו של האדם בוודאות, אבל בהחלט צריכה לעורר חשד.
הלכו רבי יהודה ורבי יוסי והשקו את כידור יין, והלכו לאשתו ואמרו לה: כידור ביקש שתחזירי לנו מה שהפקדנו אצלכם, ונתנו הוכחה לדבריהם את סוג האוכל שנתנה לו באותו היום. (הם ראו מה אכל בשיירי האוכל שעל שפמו.) נתנה להם האשה את כספם. כששמע כידור מעשה זה כעס על מעשיה והרגה.
מסיפור זה אנו למדים עד כמה יש להקפיד לתת לילד שם ראוי.
מספרים בשמות
היה פעם רב שהיה מחשב את הגימטרייה של שמות בני זוג לאחר נישואיהם וקובע אם הם מתאימים או לא, ועל פי זה היה אומר לזוגות להתגרש ח"ו.
קרא לו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמר לו: אתה צריך להתגרש כי הגימטרייה של שמך ושם אשתך מראה שאתם לא מתאימים.
אמר לו : כיצד אתגרש ויש לי 8 ילדים, אמר לו הרב אליהו: אם כן אל תגרום לאחרים להתגרש, ומאז חדל ממעשיו הנלוזים.
יש כאלה שקוראים לילדיהם שמות שיתאימו להם גם מעבר לים, לדוגמה: בן, טום וכדומה. אלא שראוי שהשם יזכיר לכולם שאנו יהודים!
מובא בספר נפלאים מעשיך 3 :
מעשה ביהודי עשיר גדול שהיו לו עסקים רבים. פעם אחת הזמינו אחד השרים לארוחת ערב יחד עם שרים נוספים ועוד אנשים מכובדים. לאחד השרים הפריע כיצד יהודי זה מוזמן לאירוע נוצץ ומכובד שכזה וארגן עשרות ילדים שיפגינו נגדו ובבואו יצעקו לו "יהודי יהודי".
כך היה: בהגיעו בכרכרה למקום האירוע הגיעו עשרות ילדים וצעקו לו: "יהודי, יהודי." בהגיעו שמע את קריאותיהם וזרק להם מאות זהובים.
בסעודה אמר לו השר שארגן את ההפגנה: ראה כיצד הילדים ביזו אותך וקראו לך קריאות גנאי.
אמר לו היהודי אספר לך סיפור : היה אדם עשיר אשר ירד מנכסיו ולא היה לו אלא אבן יקרה מיוחדת במינה שירש מאביו. החוסר בכסף גרם לו ללוות חמישים אלף זהובים והפקיד כערבון את האבן היקרה. אחר כך לקח שוב הלוואה חמישים אלף זהובים, ושוב ושוב עד שלקח בסך הכול מאתים אלף זהובים. אמר לו אדם: מכור לי את האבן היקרה ב500 אלף זהובים, תחזיר לי 200 אלף שלקחת בהלוואה, ויישארו לך 300 אלף זהובים. מדוע אתה נשאר שקוע בחובות?
אמר לו בעל האבן: אינני מעוניין! כול זמן שיש לי אבן יקרה אנשים מוכנים להלוות לי כסף, ומתייחסים אלי בכבוד. אך כשלא תהיה לי אבן שכזו לא יתייחסו אלי כלל, כל מעמדי הוא בזכות האבן.
אמר לו היהודי העשיר לשר: שמחתי לשמוע שהם צועקים שאני יהודי ואם היו לי יותר זהובים הייתי זורק להם אף יותר כסף.
היהדות היא כמו אותה אבן יקרה שבזכותה יש לנו הכול ובלעדיה אין לנו שום יחוד. ואם אני נמצא בעולם העסקים ולא כול כך מצליח לשמור על יהדותי אך שקוראים לי יהודי אני שמח על כך, שכך מזהים אותי עדין כיהודי.
אנו צריכים להתגאות ביהדותנו, בשמות ראויים ומתאימים, ולא לקרוא בשמות שאינם יהודיים ובמיוחד לאחר שיבתנו למולדתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
