ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- הקדמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
הרעיון של הדפסת הבבלי והירושלמי ביחד על עמוד אחד, זה בצד זה, היה מעולם חביב על גדולי ישראל, וכמו"ח האדר"ת זצ"ל היה משתוקק לזה מאד (הסכמת הראי"ה קוק לספר קרני ראם).
גילה וכו' כת"י עתיק על ג' בבות מזמן גירוש ספרד, שם על כל דף ודף של תלמוד בבלי כתוב למעלה התלמוד הירושלמי לאותה הסוגיא (עלי תמר, הקדמה לברכות).
הקדמה
בתלמוד הירושלמי ישנם חידושים רבים שלא נמצאים בבבלי ואינם ידועים, בין בהלכה ובין באגדה. נביא לכך מעט דוגמאות: בירושלמי נחלקו רב ושמואל האם חליצה היא קניין או פטור. הירושלמי מחלק בין קורע בשבת לאוכל מצה גזולה, שגזל הוא איסור חפצא ושבת היא איסור גברא. הגדרת שותפות, שהאריכו בה האחרונים האם כל אחד מהשותפין בעלים רק על חצי מהנכס או על כולו - מפורשת בירושלמי "כל טפח וטפח של שותפין הוא". יסודו של הגר"ש שקאפ, שאע"פ שהפרת נדרים חלה למפרע, למעשה היא מועילה רק מכאן ולהבא, מפורש בירושלמי. הירושלמי הוא המקור לומר בתפילה את הפסוקים "ה' צבאות עמנו וגו', ה' צבאות אשרי אדם וגו', ה' הושיעה וגו'", והוא המקור לכך שבקריאת התורה צריכים לעמוד שלושה אנשים ליד ספר התורה.
כמו כן ישנם דינים רבים שידועים לנו כפשוטים מהבבלי, ואיננו יודעים שבירושלמי יש דעה החולקת. למשל, תל המתלקט - בבבלי פשוט ששיעורו גובה עשרה טפחים במרחק ארבע אמות, ובירושלמי היא מחלוקת האם המרחק הוא ארבע אמות או שלוש. ארבע רשויות לשבת - בירושלמי במקום "מקום פטור" יש "מבואות שאינן מפולשין".
לעיתים הירושלמי מחדש חידושים עצומים, כגון שלא אומרים מיגו בממון (והמפרשים דנו בפירוש דבריו), שדין המוציא מחבירו עליו הראיה נלמד מפסוק (ולא מסברא כדעת הבבלי), וששמות המלאכים (מיכאל גבריאל וכד') מקורם בשפת בבל.
מסיבות שונות אנו לומדים בעיקר את הבבלי, וממעטים מאוד ללמוד את הירושלמי. לכן חסרים לנו החידושים הגדולים של הירושלמי, כדוגמת אלו דלעיל ועוד רבים אחרים. חיסרון זה מורגש במיוחד כשאנו לומדים סוגיא בעיון, ודנים בדברי הראשונים והאחרונים, אך איננו יודעים כלל את דברי האמוראים שבירושלמי. החיסרון גדול עוד יותר כאשר אנו לומדים את הרמב"ם, שכידוע דרכו לפסוק פעמים רבות ע"פ הירושלמי.
יתרה מכך, לעיתים לימוד הירושלמי יסייע לנו להבין את הבבלי. לדוגמא, בבבלי (גיטין נז.) מסופר מעשה על אדם בשם בר דרומא שהיה הורג ברומאים ובסוף נהרג ע"י נחש. לולי הירושלמי לא היינו יודעים מיהו אותו בר דרומא, אך הירושלמי (תענית פ"ד ה"ה [כד.]) סיפר אותו מעשה ממש על בר כוזבא, וע"פ זה ביארו המפרשים שבר דרומא הוא בר כוזבא. וכן תוס' במקומות רבים הביאו את דברי הירושלמי כהוכחה לפירושם לבבלי.
לעיתים ישנה תועלת נוספת בלימוד הירושלמי, והיא לידיעת לשון הגמרא. למשל, בבבלי נמצאת המילה הרדולים (שם כלי נגינה), והיה ניתן לקרוא את הוא"ו כשורוק או חולם, אך בירושלמי הוא נקרא ארדבליס, וא"כ נראה שגם בבבלי הוא"ו אינה תנועה, אלא כמו הבי"ת שבירושלמי. וכן השם תודוס הנמצא בבבלי - בירושלמי דפוס ונציה (הנחשב לדפוס המדויק ביותר) הוא נקרא תוודס בשני וא"ו, וא"כ נראה שגם בבבלי הוא"ו אינו שורוק או חולם, אלא בקמץ וכד'. רבי חייא בר אבא שמוזכר בבבלי נקרא בירושלמי רבי חייא בר ווא, וא"כ נראה שגם "אבא" שבבבלי הוא בבי"ת רפויה. יתרה מכך, לשון הירושלמי יכולה ללמד על מקורן של מילים שונות, למשל המילה "תכשיטים" נקראת בירושלמי לעיתים "תקשיטין" ופירש קרבן העדה שהוא מלשון קישוט, ואם כן יתכן שמקור המילה "תכשיט" היא מלשון קישוט.
לשם כך נועד ספר זה. מטרת הספר ללקט את החידושים העיקריים שבירושלמי, כך שהלומד סוגיא בבבלי יוכל לעיין בספר זה ולדעת האם הירושלמי מחדש או חולק על הבבלי. כמו כן ניתן ללמוד את הספר לפי הסדר ולדעת את עיקר המסכת בירושלמי (יש להעיר שהיו מפרשים שבתוך חידושיהם ציינו גם לחלק ממחלוקות הבבלי לירושלמי, כגון יפה עיניים, מראה הפנים ושיירי קרבן, וגם מדבריהם הבאנו בספר זה).
הבאנו קטעים מהירושלמי רק כאשר הירושלמי מחדש על הבבלי, כלומר כאשר הוא דן בנושא שלא הובא בבבלי, כאשר הוא מוסיף על הסוגיא שבבבלי (כגון דעה נוספת שלא הובאה בבבלי), כשהוא חולק על הבבלי, או כשהבבלי דן בסוגיא והירושלמי לא הזכירה כלל. כאשר סוגיא זהה נמצאת בשני התלמודים לא הבאנו זאת כלל (גם אם היא נמצאת בירושלמי במקום אחר באותה המסכת, או אפילו במסכת אחרת, כפי שקורה בפעמים רבות).
ליקטנו סוגיות בהלכה, סוגיות באגדה, ואפילו חילוקים בלשון, ובכמה וכמה מקומות שינוי לשון בירושלמי יכול לבאר יותר את פירוש המושג, ולפעמים ייתכן ששינוי הלשון מעיד אף על מחלוקת התלמודים. לדוגמא, את המושג "סריס חמה" פירש הבבלי "שלא ראה שעה אחת בכשרותו", אך בסוגיית הבבלי לא מפורש מה הטעם ללשון "חמה". אמנם הירושלמי הגדירו "כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת", ואם כן ברור הטעם למילה "חמה".
הבאנו רק את דעות ומסקנות הירושלמי, ולא שקלא וטריא. כיוון שמטרת הספר לדון במחלוקות הירושלמי והבבלי, הוא עוסק רק במסכתות שנכתבו עליהם שני התלמודים.
הקטעים מובאים מהירושלמי בלשונו המדויקת. לפני כל קטע הוספנו כותרת על נושא הקטע, את הציון לירושלמי - פרק והלכה (משנה) והדף, ובמקומות שהסוגיא נמצאת גם בבבלי - גם את הציון לבבלי (אפילו אם הבבלי לא דן באותו נושא ממש). כמו כן הוספנו את דעת הבבלי, וציון למקומות שרש"י, תוס', או הפוסקים הביאו את הירושלמי.
כדי להקל על הלומד להבין את לשון הירושלמי, פיסקנו את הקטעים מהירושלמי והוספנו בסוגריים תרגום של מילים בארמית ירושלמית. במקום הצורך הבאנו גם את מפרשי הירושלמי ואף את היפה עיניים (שבחידושיו על הבבלי מרבה להביא את הירושלמי, ולעיתים גם מפרש אותו).
מודה אני לפניך ד' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ויהי רצון מלפניך שלא יארע דבר תקלה על ידי וישמחו בי חברי.
תודה לכל השותפים בהכנת הספר - כל אלה שתמכו הגיהו יעצו וסייעו. תודה מיוחדת ליוחנן לובין, לר' אריאל בן דוד, לר' גרשון באס ולנתנאל מילר. יהי רצון שיזכו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, וימלא ד' כל משאלות ליבם ברוחניות ובגשמיות לטובה במהרה. וכמובן תודה לישיבת מרכז הרב שאני זוכה לחסות בצילה.
כמו כן אודה מראש לכל מי שיוסיף להעיר ולהגיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
