ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוס' (ד"ה אמר רב זביד) דן בדין מסייע ודוחה את האפשרות שהוא פטור לגמרי מדאורייתא ורק מדרבנן אסור. אבל יש מקום לדון מהו הדין בדין שניים שעשו ולא במסייע, האם עוברים על הלאו, או שהם פטורים גם מחטאת וגם אין בזה איסור אלא מדרבנן.
מהחכם צבי (פב) ניתן ללמוד שדין שניים שעשאוה דומה לדין חצי שיעור שאסור מהדין, אך לא בדרגת חומרה של עונש סקילה, אלא בחומר של לאו. החסד לאברהם (או"ח כח) כתב שכל היתר זה של שניים שעשאוה אכן בנוי על חצי שיעור, אבל במלאכות כמו מבעיר, או בונה שאין שיעור כדי להתחייב בהן, יהיה אסור לעשות אותם מדאורייתא גם בשניים. אמנם הבאר יצחק (יד) דחה דבריו וכתב שזה לא דומה לדין חצי שיעור. כי בניגוד לחצי שיעור שם אם יאכל עוד חצי שיעור יצטרף ויעבור על איסור שלם, וכאן לא עשה חצי עבירה, לכן אין חשש שהעבירה תצטרף. המקור חיים (או"ח תסו) לעומת זאת כתב שדין שניים שעשאוה פוטר רק מחטאת (שנמצא בפסוק של חטאת). אבל יש איסור מדאורייתא לעשות מלאכה בשניים, כמו כל מלאכה אחרת. (אמנם הציץ אליעזר ד, ד הבין שהמקור חיים דיבר רק על מלאכות שאין בהם כרת, אלא לאו, אבל בכל מלאכות שבת, אין שום איסור מדאורייתא לעשות אותה בשניים).
המנחת שלמה (ב, כט) דחה את דברי המקור חיים מכיוון שעיקר חידושו נלמד מזה שפטור שניים שעשאוה אינו אלא באיסורי שבת שצריך מלאכה שדרכה בכך, והיא מלאכת מחשבת, ולא בשאר איסורים, אלא שמרש"י ומהגמרא, שדימתה לזב לגבי אדם שמסייע והשני יכול לעשות בלעדיו, מוכח שהפטור הוא בכל איסור, אחרת זה באמת אסור בשבת, ויש איסור ומה הדימוי לשבת וגם שפטור זה גם בשאר איסורים? ויש להעיר שהרשב"א בשו"ת (א, כח) כתב שדין זה של שניים שעשאוה קיים רק 'בשבת ובזב', ומנמק שבזב גם יש דין דומה לדין שניים שעשאוה. ולפי דבריו אין להוכיח כלל מדימוי הגמרא לזב, שכך הדין גם בשאר איסורי תורה.
באר יצחק (שם ענף ג) העלה סברא שאם יש צורך בפיקוח נפש בעשיית מלאכה, עדיף שאדם אחד יעבור עבירה אפילו איסור מדאורייתא מאשר ששניים יעשו עבירה דרבנן, ולכן יש להעדיף עשייה של אחד. אך בסוף דבריו סיכם (ענף ו) שאין צורך לחפש שניים במקרים של פיקוח נפש כיון שהתורה לא רצתה להקשות עלינו את הריפוי לחולה.ההר צבי (טל הרים שוחט ב) כתב לגבי הדברת ארבה, שנחשב צורך גדול, אבל לא מגיע לרמה של פיקוח נפש כנראה, לכן כשמוציאים כלים מרשות היחיד לכרמלית יעשו את זה בדרך של שניים שעשאוה. וכתב שאולי יש מקום לומר כמו המקור חיים שאין קולא בזה, כי יש רק פטור מחטאת, ולא מאיסור.
הרב הרצוג (היכל יצחק לב) כתב שנראה שההכרעה הפשוטה היא שזה איסור דרבנן, ובעבודת המשטרה שהיא חשש פיקוח נפש, כותב שעדיף להסיע מכונית בשניים, ולא באחד. הציץ אליעזר (הובא לעיל) בגלל דברי החסד לאברהם, דוחה את דברי הרב הרצוג, כי הבערה כפי שכתבנו היא מלאכה שאין לה שיעור, וממילא אסורה גם בשניים. אמנם היביע אומר (ה, או"ח לב) משתמש בהיתר של שניים שעשאוה, באופן שצריך לשאוב חלב לתינוק, שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ומתיר, לדעתו שהוא איסור דרבנן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
