ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מ"ט י).
רבים עסקו בשאלה: אם כך, כיצד נמשח שאול למלכות?
לשיטתנו, התשובה היא: כי הבחירה האלקית איננה מקבלת משמעות מעשית כל עוד העם לא בחר במועמד. לכן, רק אחרי שהעם בחר בדוד כמלך, חלה ההבטחה של יעקב והיא מחייבת מאז ועד עולם (עיינו ברמב"ן על אתר).
נמשיך לברר עוד פסוק קשה העוסק במלכות שאול.
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א).
הגמרא במסכת יומא (כ"ב ע"ב) ביקרה בצורה חריפה כל אפשרות של קבלת הפסוק כפשוטו ומפרשת על דרך הדרש: "שלא טעם חטא". לכן מסביר רש"י: "ויש לפתור ... בשנה ראשונה שהומלך בה והוא מלך שתי שנים על ישראל". דעתו של רש"י כי שאול מלך שנתיים כפשוטו מבוססת כדרכו בקודש על המופיע בסדר עולם רבה. ועדיין קשה מאוד, שהרי אין אפשרות להכניס לתוך שנתיים את כל המאורעות שעברו על שאול.
הרלב"ג פירש: "והנכון בעיני לפי הפשט, שיהיה הרצון בזה שכבר עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך שחדשו המלוכה בגלגל, והוא כשמלך השתי שנים על ישראל. וספר כי בחר לו שלשת אלפי' מישראל היותר גבורים שבהם והיו עם שאול אלפים ואלף עם יונתן ויתר העם שלח איש לאהליו כדי שלא יכביד על ישראל".
ר"י מטרני ואברבנאל פירשו שמונים את מלכות שאול רק עד הרגע שדוד נמשח.
גם שני פירושים אלה קשים. על הרלב"ג קשה, שהרי לא כתוב שזה קרה בשנה השניה למלכותו ועל ר"י מטרני ואברבנאל קשה כיצד משיחת דוד בסתר מפסיקה את מלכות שאול?
נאמנים לשיטתנו נסביר את הפסוק כך: "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ" - הכוונה היא שעברה שנה מאז ששאול נלכד בגורל והומלך ועד שקיבל את הסכמת כל העם לאחר הנצחון על נחש העמוני והצלת אנשי יבש גלעד (כדעת הרלב"ג). בשנתיים הבאות נהנה שאול מתמיכת העם. הוא בנה צבא קבע קטן ובו שלשת אלפים חיילים כמבואר בפסוק הבא:
"וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו" (שמואל א י"ג ב). בשעת חירום סמך על התמיכה העממית שתאפשר לו לגייס מאת צבא העם – צבא המילואים.
כשנתיים לאחר מכן, מכה יונתן את נציב הפלשתים בגבע ובכך מכריז עצמאות. תגובת הפלשתים לא מאחרת לבא והם מגייסים צבא גדול למלחמה בשאול. שאול מנסה לגייס את כל צבא המילואים שלו שמבוסס על התגייסות כל הציבור, לשטח כינוס בגלגל. חלק מהעם אכן מגיע לשם. חלק אחר (כנראה גדול) של העם לא התגייס והסתתר:
"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת" (שם, שם ו).
חלק נוסף ברח לעבר הירדן המזרחי:
"וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד" (שם, שם ז).
שמואל הנביא, מי שאמור לתמוך בו, גם לא בא למועד. שאול לא מחכה לשמואל ומפסיד בכך גם את תמיכתו.
לאחר שנתיים בעצם התברר כי לשאול אין תמיכה ציבורית והא עלול להפסיד את מעמדו כמלך. זו אולי פשר ההכרזה של הכתוב: "וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
גם מכאן ראיה כי הבחירות, בהן העם נותן את אמונו במנהיגות נבחרת, אינן רק תהליך דמוקרטי אלא גם חלק בלתי נפרד מהיות מדינת ישראל מדינה יהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
