ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרי"ף והרא"ש פסקו על פי גמרא זו שהאיסור הוא רק בשני צדי הנהר . וכן נראה מדברי התו"ס(מנין שלא יושיט)שפוסק:" ... אבל אם ידוע לו שרוצה לאכלו אסור להושיט לו ואפי׳ הוא שלו...ולפי זה אסור להושיט למומרים...במקום שלא יכול ליקח אם לא יושיט לו... ". הוא מוסיף:" נראה דהוא הדין בכל שאר איסורין ...(אלא אם כן אין חשש שהמקבל יאכל כגון) אבל ישראל שאמר הושיט לי נבלה או חזיר או שום איסור – אין לחושדו מלהושיט לו ...". דברי התו"ס תואמים לדברי רב אשי(שם, טו:):" כל היכא דאיכא למיתלא תלינן ", ומבארו רש"י: " כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה "(שאדם קונה שדה ובהמה בשמיטה לא בשביל לעבד את השדה עם הבהמה בשמיטה אלא בשביל שנה הבאה). וכן פסק המרדכי, בשם רבי אבי העזרי מאביו יואל שמותר למכור להם בגדים כאשר יש להם בגדים כאלו אף אם ילבשו אותם כאשר יעבדו עבודה זרה. אולם הוא מוסיף בשם ספר הלכות גדולות שאף במקרה שאין להם מותר להלוות להם כאשר הם יכולים ללוות מעובד כוכבים אחר אף על פי שמשתמשים בכסף לעבודה זרה.
לעומתם התו"ס(בבא דרישא, שבת ג.) מוסיף שלמרות שכאשר המקבל יכול לקחת בעצמו את האיסור - אין איסור מהתורה אולם קיים :"... ואפילו מיירי שהיה יכול ליטלו...מכל מקום איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור...", וכן מבואר בר"ן(ברי"ף) ובריטב"א(עבודה זרה).
האיסור שלפני עיור קיים כאשר יש חשש שנתינת הדבר למקבל תגרום לו לעשות איסור בדבר שקיבל לכן אסור לתת או למכור לגוי דברים שיש חשש שהוא בעצמו יקריב אותם לעבודה זרה, אולם לגבי המקרה שמוכר כמות גדולה שאז החשש שהקונה ימכור לאחרים ולא שהוא יקריב בעצמו נפסק בגמרא(עבודה זרה יד.):" אמר אביי אלפני מפקדינן, אלפני דלפני לא מפקדינן ". ומבאר רש"י(אלפני מפקדינן): " על לפני עור אנו מצווין שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו וכל הני דאסרינן לזבוני להו משום לפני עור לא תתן מכשול, דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים ". "(אלפני דלפני) כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי, ומשום דלא ליזדבן איהו לאחריני דמקטרי לא מפקדינן למיסר "- אין אנו מצווים לא למכור לגוי דבר שהוא ימכור לגוי אחר שיקריבו לעבודה זרה . התו"ס(לעובד כוכבים טו:) מבאר שהסיבה לכך היא משום:" בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו, אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו ". לכן אמר רבה בר אבוה(שם) כדרך־ שאמרו אסור למכור(כלי זיין) לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים(כי כאשר אנו מוכרים לישראל אנו גורמים לו לעבור על לפני עיור בזה שימכור לגוי)".
החילוק הזה מובן ברמב"ם ובספר החינוך שלא כתבו שיש איסור למכור לסוחר גוי, שנפסק ברמב"ם(עבודה זרה ט', ח'):"כשם שאין מוכרין לעובד כוכבים דברים שמחזיקין בהן ידיהן לעבודת כוכבים כך אין מוכרין להם דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות וכלי זיין וכבלים ושלשלאות ואין משחיזין להם את הזיין. וכל שאסור למוכרו לעובד כוכבים אסור למוכרו לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים. וכן אסור למכור כלי נזק לישראל ליסטם". סיבת האיסור מבוארת ברמב"ם(רוצח י"ב, י"ד):" כל שהאסור למכור לגוי אסור למכור לישראל שהוא ליסטים...וכן כל המכשיל עור בדבר...או שחיזק ידי עוברי עברה...הרי זה עובר בלא תעשה שנ' ולפני עור לא תתן מכשול". וכן ביאר בספר המצוות(לא תעשה רצ"ט):" הזהיר מלהכשיל קצתנו את קצתנו...ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו...והוא אמרו:" ולפני עור לא תתן מכשול ". לשון הספרי: למי שהוא סומא בדבר ונוטל עצה ממך...ולאו זה כולל גם כן מי שיעזור על העבירה או יסבב אותה...או יכין לו סיבת העבירה, ומאלו הפנים אמרו במלוה ולוה ברבית ששניהם יחד עוברים משום: :" ולפני עור לא תתן מכשול "...".
וכן מבואר בספר החינוך(רל"ב\ר"מ):" שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה...כמו כן מי שיעזור עובר עברה...דיהיב(שיתן) ליה ישראל לגוי מידי דחזי(דבר שראוי) לתקרובת(לעבודה זרה)...שאסור למכור...וכל דבר שיש בו נזק לרבים לגויים...וכן אסור למוכרו לישראל המוכרן לגוי וכן לישראל ליסטים, ואסרו הכל משום לפני עיור...או סייע בדבר עבירה כגון המושיט כוס יין לנזיר...".
אולם יש לבאר מדוע שניהם לא הזכירו שהאיסור מהתורה שלפני עור וכו' קיים רק כאשר העובר לא יכול לעבור את העבירה בלי הסיוע(שני עברי הנהר). הרב פערלא בפרושו לרס"ג(ח"ג, ר"ח) מבאר שהם פוסקים שהאיסור של לפני עור לא תתן מכשול הוא לאו דווקא בשני עברי הנהר . הסיבה לכך על פי הרב פערלא היא מסוגית רועה(בבא מציעא(ה:) שהגמרא שואלת בפשטות איך אנו מוסרים בעלי חיים לרועה הרי אנו עוברים על "לפני עור לא תתן מכשול" כי אנו גורמים לו לגזול כי הוא רועה בלי רשות בשדות שיש להן בעלים . ואם כן הרי במקרה הזה הרועה עובר על האיסור גם בלי הסיוע שלנו בבעלי החיים שלו – מכאן שהאיסור קיים גם בלי שני עברי נהר.
יש לציין שהריטב"א(בבא מציעא) מבאר כשיטתו(עבודה זרה) שכאשר אין איסור מהתורה שלפני עור כגון: במקרה שהעובר יכול לחטוא בלי סיוע - מכל מקום קיים איסור של מסייע לדבר עבירה. לפי זה הוא מבאר שבאמת הנותן בעלי חיים לרועה לא עובר על האיסור שלפני עור אלא רק משום מסייע והגמרא כתבה את האיסור של לפני עור "לרווחא דמילתא" לרמוז שיש איסור כמו האיסור מהתורה למרות שבמקרה הזה האיסור הוא רק מרבנן.
הרמב"ם כשיטתו גם במקרים אחרים לא מצריך "שני עברי הנהר" ולכן פוסק(אבל ג', ה'):" המטמא את הכהן...וזה שטימאו עובר על ולפני עור...", וכן(נזירות ה', כ'):" המטמא את הנזיר...וזה שטימאו עובר ולפני עור...". אבל הרדב"ז בביאורו על הרמב"ם סובר שחייב רק מטעם מסייע כאשר הכהן והנזיר יכולים לטמא את עצמם בלי סיוע. וכן בכלאים(י', ל"א) פוסק הרמב"ם בפשטות: " המלביש את חבירו כלאים...והמלביש עובר משום ולפני עור...".
הגר"א(יורה דעה קנ"א, ח') מוכיח בניגוד למרדכי שהתיר להלוות כאשר יכולים ללוות מאדם אחר מכך שרב אשי(נדרים סב:) מכר עצים לכומרים שמדליקים אותם בבית העבודה זרה, ושאלו רבינא הרי קיים איסור שלפני עור , והרי ברור שהם יכולים לקנות עצים ממקום אחר סימן שאיסור קיים גם כאשר אפשר להשיגו מאדם אחר. רב אשי תירץ שהוא מכר משום שרוב העצים לא משמשים לעבודה זרה ולכן אפשר לתלות שגם אלו לא ישמשו. זו ראיה לתו"ס:מנין(המובא לעיל). וכן רבה(עבודה זרה טו:) נשאל למה מכר חמור לישראל החשוד למכרו לגוי הרי עבר על לפני עור, אף שיכל לקנותו מאדם אחר. וכן בכל הסוגיות של איסור מכירת כלי נשק לגוי מטעם לפני עור הרי ברור שיכולים לקנות גם מאחרים.
גם בשולחן ערוך לא מוזכר "שני צדי הנהר". ברמ"א בהלכות נטילת ידים(אורח חיים קס"ג, ב')מובא:" ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור לא תתן מכשול ". ובהלכות עבודת כוכבים(יורה דעה קנ"א, א') נפסק:" דברים שמיוחדים למין ממיני אלילים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותם אלילים...הגה אסור למכור לעובד כוכבים מים כשיודעים שרוצה לעשות מהם מים להטביל ". גם הרמ"א הזה לא מחלק ואוסר את המכירה בלי כל תנאים, אולם בהמשך מביא את שיטת המרדכי שמתיר למכור כאשר יש להם או כאשר יכולים לקנות מאדם אחר ואחרי זה מביא שיש מחמירין ונהגו להקל ובעל נפש יחמיר. מה שכתב הרמ"א שנהגו להקל זה רק בגויים שאולי מתכוונים בעבודתם לשמים. הש"ך(ו') מחלק שכולם מודים כשיטת המרדכי להקל בגוי או במומר ושיטת התוס' להחמיר היא רק בישראל שצריך להפרישו מאיסור.
בהגשת נקניק דג בטעם בשר יש חשש שהאוכל יטעה ויאוכל אתו בשר, דבר זה אסור בהלכה מטעם סכנה. גם המפעל המייצר עובר על איסור היות וגורם למגיש לעבור על איסור מלפני עור לא תתן מכשול. בפשטות על פי הרמב"ם והחינוך האיסור הוא מהתורה. וגם השיטות האחרות יתכן שיודו שהאיסור הוא מהתורה היות והאוכל מוטעה בחשבו שזה בשר וגם יתכן שלא יודע את חשש הסכנה באכילה זו אם כן דבר זה דומה לאדם שנותן עצה רעה שעובר על האיסור מהתורה. וגם אם נרצה להקל לפחות איסור מרבנן יש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
