ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
ההבדל בין שני חלקי הספר אינו מתמצה רק בהיבט הספרותי ובהיקף המצוות, אלא גם בנושאן: קדושת המשכן מהווה מרכיב מרכזי בהגדרת הנושאים הנידונים בחלקו הראשון של הספר, בעוד שבחלקו השני תופס המשכן חלק הולך ופוחת, ויש פרשיות (כמו בדיני עריות, שמיטה ויובל) בהן המשכן אינו מופיע כלל. במקומו מופיעים גורמים אחרים הקשורים לקדושה: קדושת עם ישראל, קדושת הכוהנים, קדושת הזמן והארץ, ובסופו של הספר מופיעים גם הדינים המפרטים את יכולתו של האדם להקדיש בעצמו.
נוכל לומר שכלל ספר ויקרא עוסק בשני מיני קדושה: בחלקו הראשון הוא דן בקדושה הפנימית, השוכנת באופן מרוכז במשכן, ובחלקו השני הוא עוסק בקדושה השוכנת בעולם החיצוני והיומיומי.
בין שני חלקי הספר מצויה הפרשייה הפותחת את פרשתנו – פרשיית כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים (לכל הפחות). להיכן שייכת פרשה זו? על פי הפירושים המקובלים לספר ויקרא, הוא מחולק בין דיני הקרבנות והטהרה ובין דיני הקדושה, חלוקה שמותירה את דיני יום הכיפורים בחלקו הראשון של הספר.
ניתן לראות קישורים ממשיים בין פרשייה זו ובין החלק כולו: היא נפתחת בקישור ברור למתרחש קודם לכן ("וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן"), המשכן תופס בה מקום מרכזי וחשוב, רובה עוסקת בדיני הקרבת קרבנות, וכל זאת לשם "וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל", פסוק שמדגיש את החיבור לדיני הטומאה והטהרה שנידונו בפרשה הקודמת.
ברם, מאידך, ניתן גם לראות קשרים ברורים בין פרשייה זו להמשך הספר: יום הכיפורים שב ומופיע בהמשך הספר (בפרשיית המועדות ובדיני היובל), והפרשנים כבר עמדו על הקשר בין שילוח השעיר ביום הכיפורים ובין איסור שחיטת בהמות מחוץ למשכן, המוסבר בנימוק "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זובחים להם".
אם כן, מהווה פרשיית יום הכיפורים חוליה המחברת מבחינה תוכנית וסגנונית את שני חלקי הספר.
חיבור זה אינו ספרותי וטכני בלבד. כפי שראינו, חלקו הראשון של הספר עוסק בקדושה הפנימית, והשני בחיצונית; יום הכיפורים, המחבר בין שני חלקי הספר, מאפשר גם את החיבור המהותי ביניהם. ביום זה נכנס הכוהן הגדול אל קודש הקודשים, מזה בו את דם הפר והשעיר – וממשיך ויוצא החוצה, אל הקודש ואל העם הממתין לו בחוץ. השעיר משולח אף מחוץ לעיר אל המדבר, אל המקום הרחוק ביותר מן המקדש, שגם הוא מהווה חלק חשוב ומשמעותי מעבודת היום הקדוש. כך, על ידי הכניסה אל קודש הקודשים, יכול הכהן הגדול להמשיך ולקדש את המציאות שמחוצה לו.
הכניסה והיציאה שביום הכיפורים מאגדת ומקדשת את הפנים ואת החוץ גם יחד, ומבחינה זו מהווה היום את לבו של ספר ויקרא: הוא זה שקושר בין הקדושה הפנימית והחיצונית, והוא שמאפשר לכל בני ישראל לעמוד לפני ה' ולהתכפר, בכל מקום שהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
